החסר מוליד רצון למלאו. הקבצן חולם על מיטה, לחם וחמאה. שבור הלב – יזכה באושר, אם היא תחזור אליו. השחקן בתיאטרון – בשבילו הקהל הוא כל העולם. הדוברת בשיר טוענת כמי שבאה מהמקומות האלה, הסירו דאגה. הכל נמצא כבר כאן ועכשיו. אם תאמין שהכל כבר כאן – ייטב לך. קוראים לזה אופטימיות או – אשרי המאמין.
במוסיקה ובשירה שלה מובנה סגנון אישי, פולק אותנטי, מלודיה טבעית, טרובדורית ששעון האופנה אינו מאיץ בה, וגם השיר הזה – עומד בפני עצמו, מצליח לשדר האמירה באיפוק, בלי מלודרמות, במנגינה נוגה יפה, בטון של כוונה אמיתית, העיבוד שמזכיר לי את שלמה ארצי של "שניים".

לך תשאל את הקבצן ברחוב / "בשבילך, מה זה אושר? ומתי יהיה טוב?"
/ "אם תהיה לי מיטה חמה, /לחם, חמאה, בן אדם /אז יהיה לי את כל העולם"
לך תשאל את האיש השבור /"בשבילך מה זה אושר? /מה זה אושר גמור/ ?" "אם היא פעם תסלח לי, / ואם פעם תחזור, בן אדם, / אז יהיה לי את כל העולם."
ואני, שבאתי משם/ שנשבר לי הלב/, שלבשתי בגדים של קבצן, יודעת, /שכל מה שיש זה עכשיו, וזה כאן /וזה כל העולם
לך תשאל שחקן בלי במה /"בשבילך, מה זה אושר? / מנוחה לנשמה" /"אם יבוא רק עוד פעם
קהל לאולם, בן אדם, / אז יהיה לי את כל העולם"
ואני, שבאתי משם/, שנשבר לי הלב/ , שלבשתי פנים של שחקן, יודעת, / שכל מה שיש זה עכשיו וזה כאן /וזה כל העולם.
אני,שבאתי משם /שנשבר לי הלב, / שלבשתי פנים של שחקן, יודעת, /שכל מה שיש הוא כבר כאן,
אז יש לי את כל העולם