געגועים

אתניקס

סולטן פונוקול
3.5/5

דמיונו הקודח של זאב נחמה גואה בשיר "קאזה דה לונה" מהמלהיבים בדיסק החדש. מה אין בשיר הסהרורי הזה? "ערבסקות על השער", כתובת בצבע בורדו "קאזה דה לונה", "סוכת לימון" שציירה את הצל שלה על שביל האבן, ריחות יסמין, פותר חלומות. מה ההתפייטות הצבעונית הזו? היא משמשת השראה לפתיחת הלב אליה. הקסום המסתורי מגיע בשילוב של דאנס מועדונים, מוסיקה מזרחית, רומבה פלמנקו.
אחרי היופי הזה – חוזרים לשגרת הכוחניות הים-תיכונית הלוקאלית: "מתי לחזור" שיר "אייל גולני" טיפוסי ממחזר הנוסחה של הלהיט הים תיכוני הישראלי, נשען על אותן קלישאות בטקסט, במוסיקה בקצב. נחמה שר – "אהובתי מתי לחזור … שלחתי לך פרחים, מתי הכעס יעבור, אני כמו שיכור" הנרטיב המוכר מרוב השירים "המזרחיים" – הבחור עיצבן את הבחורה (ילדה) עד שנטשה אותו ועכשיו מחזר על פתחיה ומתבכיין. טקסט עצוב? שמח? הייתי אומר: עצוב שעוד כותבים כאלה טקסטים. מה שיכול להציל הוא כמובן קצב השמח. ואכן – חשמלית מוציאה בקצב קורץ לפיזוזים על בורקס ורבע עוף. במקום שאתניקס תוביל חידוש – היא ממחזרת את הממוחזר.

נחמה נזקק למשחק מילים שמובילו ל"זאוס", הלא הוא אבי האלים היווני, כדי לבשר לה על הדמות השולטת בחייה – הסקס שלה, המלך, האקדח – בדאנס אוריינטאל סוער. "יציאה" מוזרה, שנחמה משקיע בה המון אנרגיה ודרמה. על מה?
"אהבה עושה לך טוב" בדואט עם ריקי גל : מנגינת הרגש המעוגלת והקליטה מחברת בין זאב נחמה לריקי גל. מפגש הקולות מאפשר סיעור רגשות, פסגות הרגש. אני יכול להבין למה נחמה צריך את ריקי גל. יש לי אולי גם מחשבה למה ריקי גל צריכה את נחמה. בסופו של דבר: טובים השניים, ואפשר גם: אהבה עושה להם טוב. להיט.
"דוניה", והנה כמה אקטואלי, אחרי מה שקרה עם המלפפונים באירופה – "עגבניה מרוססת, מלפפון מהונדס" וגם "איפה חלקות הבננה ושיבולי הקמה, אספלט שחור מכסה הכל, נחלים מתמלאים זוהמה" – שיר מחאה אקולוגי, תוגת השחתת הסביבה של נחמה. מנגינה וקצב יפים. ים-תיכוני כלבבי.
"במכונית" אש ותמרון עשן יוצאים מהטקסט. אש במשמעות של כוויות התאהבות, אש המבטאת סכנה של במשמעות "לשחק באש", אש במשמעות המטפורית של אחת שפגיעתה קשה – גם מחשמלת, גם שורפת. מצד אחד פנטזיה, מצד אחרי ירידה לקרקע המציאות (בית ב') – עשן הסיגריות בתוך המכונית. נחמה בונה שיר במעין תרגיל היגיון, המוסיקה פופ מלודי סימטרי, עיבוד שלוקח אותו קדימה, ניצוצות האתניקס של התשעים כבו, וההרכב נע על מי מנוחות, ככה שאם דיברנו על אש ותמרות עשן – אפשר להנמיך להבות למדורה נעים, מתנגן, שגרתי.
"מה לך ליה"קובי אוז מצטרף בשיר פאנקי היפ הופי על עליתה של ליה מצרפת. טקסט מוזר: נחמה מנסה להרגיע את הנעצבת ("בסוף הכל יהיה בסדר") למרות שהיא מגיעה מרע אחד לרע שני – "ידעתם שם שנאה וכאן תדעו זרות". אוז מוסיף סלסול ים-תיכוני. בסוף "הכאן הצפוי" – מעין חגיגה ים-תיכונית.
"הטעם שנשאר" (מלים מוקי -דני יניב – זאב נחמה) סטיה לאזור הדאנס הלטיני, שיר שמחה קליט עם פרננדו סיישס מתוזמר בראס סקשן על אחת פוחזת מתוקה כדובדובן. מתובל בספרדית שבסיומו משתרבב קול נשי. לרחבות הריקודים – בלי לשאול שאלות. זה הטעם שנשאר, מתוק כמו דובדבן.
"יש אלוהים" (מילים מוקי-דני יניב זאב נחמה)  הז'רגון ממגרש הכדורגל המקומי מגיע למגרש המוסיקלי הים-תיכוני השגרתי. בכפיים, ברגליים, באצבעות. בשמח.
"אייל גואטה" – לזכרו של סמ"ר אייל גואטה ז"ל. עם כל הרגישות וההזדהות – שיר שצריך לעמוד בפני עצמו. לא חייבים להכניס לאלבום.
"רב חובל" דימיונו הפיוטי של נחמה מפליג אל הים כדי להמחיש אהבה עם "רב חובל" "הפלגה על נשיקה" "סערה במצולות", "אל הים". לא נסחפתי איתו. לא חייבים גאות מטפורית כזו לתאר יחסים. נשמע אפילו פעלול מטפורי.
"כרמלה" – "כרמלה מקרמלת את חייו בקרמל של אהבה" שמתבררת כמלכודת דבש. שיר קצבי מחויך על יחסים באובססיה.  צלילים בטעם של פעם, ממש לא אתניקס. נחמה מחדש השפה ("מקרמלת את חייו") אבל המוסיקה – Filler, שיר שאפשר להשאיר בחוץ.
"שאנטי" – במקצב ים-תיכוני – שיר ששואל שאלות על מהות חיים, על העתיד. סינתזה מהמוצלחות של אתניקס בחיבור בין דאנס טראנס וים-תיכוני.
"געגועים" ("געגועיי ללניה") מה שנותר מהאהבה הם מזכרות קטנות מהעבר. הזיית געגועים שחוברת לשיר Lalena, במקור של הזמר דונובן, ובהמשך בגרסת כיסוי של Deep Purple. נחמה מטפס גבוה כדי להביע ערגתו של "קשוח כסלע" לאהבה של אז שממנה נותרו אכן רסיסי מלח צורבי פצעי געגועים. התרפקות אמוציונאלית של נחמה, שמצליח להוציא מי כמיהה גם מסלע קשוח כמוהו, כפי שמעיד השיר.
דיסק אקלקטי שגם אם אינו האלבום האולטימטיבי של ההרכב הותיק, יש בו לא מעט נקודות אור שמאירות את נתיב ההגעה של ההרכב הותיק לאמפי הרומאי בקיסריה וחובר לשלל הלהיטים כדי להבטיח חגיגת פופ עם משבים ערים.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. הדיסק הכי טוב שיצא השנה פשוט מדהים שיר שיר וכל שיר להיט מדהים סוחף ומילם נורמליות ולא כמו הזמר הים תיכוני המוכר מהשנים האחרונות כמה כייף שהם חזרו וחזרו נכון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן