ספיישל ים-תיכוני על מלכים, נסיכים וכריזמה

כוכב נולד 9

3.5/5

שדרוג הרייטינג של "כוכב נולד" הוביל לעוד רעיון – חיבור לז'אנר הים תיכוני. פנו לדודו אהרון ומשה פרץ ללוות את המתחרים. צביקה הדר כינה אותם תחילה "מלכי הזמר הים תיכוני" אחר-כך "נסיכי הז'אנר". חלק מהשירים שבחרו המתחרים היו של ה"מלכים" או ה"נסיכים", חלקם מ"הקלאסיקות" (ביטוי של הדר) של הז'אנר, שלא פעם במהלך הערב כונה "התעשיה". מרגול אמרה על פרץ ואהרון – "שני הענקים הם מהתעשיה שלי", כמו כדי לבדל או לשייך את עצמה, כאילו יש כאן תעשיות שונות, והיום – כבוד גדול להשתייך ל"תעשיה שלה". מכאן לשש הערות:

1. התעשיה שלה: אחרי שנדב ואסף ביצעו את "צלצולי פעמונים" של אהבה עוזרי, הודיעה מרגול קבל עם: "עם ביצוע כזה אני גאה להיות זמרת מזרחית ים-תיכונית". ועל כך אני יכול רק לשאול: עדיין רגשי קיפוח? או בגרסת יאיר ניצני: "אני גאה באופן כללי להיות אזרח המדינה".  לפי מרגול יש לחשוב על מצעד גאווה מהסוג הים-תיכוני ברחובות תל-אביב. אם להומואים וללסביות מותר – למה להם לא.
2. מלכים-נסיכים: אכן מקבלים על עצמם את המעמד. דודו אהרון ללידור סולטן: "סולטן הוא אולי הדודו אהרון או המשה פרץ הבא". החנפה של מי שכבר מדברים על יורשי העצר. ומרגול על לידור: "לידור הא נסיך אמיתי" מירי מסיקה: "ישנם שלושה נסיכים על הבמה, וזה מנצח בנוק אאוט" תגידו: מי המציא את המטפורות המלכותיות האלו? אם דודו אהרון הוא מלך, אז מה אריק איינשטיין?
3. ים תיכוני או מערבי? מלי שלום הודיעה כי היא מרגישה כמו "קרפיון מחוץ לאקווריום" כשאמרו לה לשיר ב"מזרחית". ואכן, לקחה את "בחום של תל-אביב" (עברי לידר) המוכר משרית חדד והגישה אותו בגרסת ג'אז בעיבוד לקונטרבס ופסנתר. ביצוע מצוין, מפתיע באיכותו. מרגול טענה שצריך להיצמד לטייטל, ובביצוע, לדבריה, לא היה "שמץ ים-תיכוני" צביקה הדר העיר נכונה, כי "ספיישל ים-תיכוני" לא נועד להיות בהכרח "ים תיכוני", אלא מאפשר לכל זמר לקחת את השירים אליו, לפרשנות החדשה שלו. מרגול אכן טעתה בגדול. את מלי שלום אני לא רוצה לזהות עם הז'אנר הים-תיכוני, אלא במה שהיא טובה בו, ובמקרה הזה בפרשנות סווינגית. כשלירון רמתי שר את "להיות אדם" של זוהר ארגוב (אביהו מדינה ובן מוש), הבנת שזה הסגנון (סלסול) הטבעי שלו.
4. ביצוע, פרשנות: כשדודו אהרון הצטרף לאורטל אדרי בשירו "איתך זה לעולם", הבנת שדווקא הביצוע המאפק שלו עדיף על המלודרמה המתפרצת שלה, כשהרגש שלה רץ לפני השיר. שאלה של מינונים. כשדוד לביא ביצע את "אני אשמור עלייך" של משה פרץ, הוא נתן דוגמא, כמה לא הז'אנר קובע אלא הביצוע והפרשנות. משה פרץ לא חלם לקבל את השיר שלו בגרסה מינימליסטית ובפרשנות שמעניקה לשיר איכויות בלעדיות. מה שאומר: זמר טוב חולף מעל לכל תיחום סגנוני, משבצת וקטגוריה. דוד לביא אכן נתן את הביצוע הטוב של הערב.
5. כריזמה: לרותם כהן, שהודח, היה דווקא ביצוע יפה ל"האור שבעיניים" המוכר מאייל גולן. נדמה לי שהעיבוד הלטיני הקצבי הוא שנטרל אותו מלהגיע לשלמות. יאיר ניצני טען שהוא "חסר כריזמה" (לכמה ממשתתפי התחרות יש כריזמה?) כשבודקים ביצוע, חייבים להתחיל מהגורמים שבונים אותו, לא מ"כריזמה", שהרי זהו נתון שקיים (או לא קיים)  מתחילת התוכנית.
6. הזוכה שלי: כבר הימרתי עליו בתחילת העונה. דוד לביא. זה הזמר של כוכב נולד 9, איך שלא תסווגו אותו, סינגר סונגרייטר, רוק, פופ. אלטרנטיב. דעתי לא השתנתה מאז. מבחינתי אפשר היה לסגור את הבסטה כבר אז. מה שבטוח: זמר "מזרחי" הוא לא, מה שאומר – כשרותמים את התוכנית ל"ז'אנר" – עלולים לגרום עוול לזמרים מסויימים. הטובים – יעמדו גם בזה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. "אם דודו אהרון הוא מלך, אז מה אריק איינשטיין?"
    תזכיר לי מי זה אריק איינשטיין ?

  2. כן זה היה ברור שמשה פרץ ודודו אהרון באים לחזק את הריטיינג,והיה ערב לא רע בכלל.
    גם עלי זה עבד-פעם ראשונה העונה ראיתי כוכב נולד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן