מה היא לוחצת, ישאל הבחור. מה אגיד לה שאני אוהב אותה? לא אוהב אותה? מה הלחץ. אין לי מושג מהי אהבה. יצאנו כמה פעמים, מצאה חן בעיני, אבל אחרי ההיסטריה הזו יצא לי החשק. היא דורשת תשובה מיידית, רוצה את האמת. אני לא יודע אם אני אוהב. בכלל, מעולם לא אמרתי משפט כזה.
שאלו אותי פעם אם מבקר הוא אוביקטיבי. צחקתי. די בעובדה שנולדתי זכר. כבר זה עושה אותי לגמרי לא אוביקטיבי. כשאני שומע את שרה שרה בלחץ "אתה אוהב אותי, תגיד לי עכשיו ת'אמת", אני קצת נלחץ. קוראים לי דברים לא טובים לאו דווקא בכובע של "מבקר". אבל אם אחבוש אותו – נדמה לי שגם אם עשוני אישה, לא הייתי נופל (ת). פשטני, לא מעניין. התפרצות רגשית בקול דרמטי נוקשה ומאוד, שמתפתח מיבשושיות סרקסטית נרגנת למצוקה דכאונית עמוקה בקול שקופץ ("משהו נשבר בתוכי"),. המוסיקה, קצב הנסיעה, בעיקר העיבוד העשיר של פיטר רוט, יוצרים איזשהו קונטרסט מרכך ואפילו במידה מסויימת "לא שייך" לטון המצוקה של הזמרת.
רגע, שרה מי? לא יודע. סקרנות לדעת? בהחלט.

אתה אוהב אותי/שאלתי/אתה אוהב אותי/שאלתי בקול מתפרק
אתה אוהב אותי/שאלתי/אתה אוהב אותי/תגיד לי עכשיו ת'אמת
שתיקה הפכה נצח/אולי אני מתה/אולי אתה מת
אתה אוהב אותי/שאלתי בקול מתחנן/אתה אוהב אותי
תגיד תגיד לי שכן/ שתיקה הפכה נצח/ אולי אני מתה/אולי אתה מת
תענה לי אין בי מנוחה/תענה לי לא אני לא בוכה
תענה לי משהו נשבר בתוכי/ נשבר בתוכי
אתה רוצה אותי/שאלתי/אתה רוצה אותי/שאלתי בקול מתפרק
אתה רוצה אותי/אם אתה רוצה אז חבק