קול השלום 3

The Voice Of Peace vol.3

פונוקול כפול
4.5/5

הלו, זה קול השלום? "ווי אר דה ווייס אופ פיס" אומר הקול העמוק. וגם "איסי לה וואה דה לה פה" בצרפתית,  From Somewhere in the Mediterranean , והנה אייבי נתן: Right Now You Can Listen To The Voice Of Peace.
ממשש את גופי. ההיה או חלמתי חלום? מוזג לעצמי כוס מים (שתו מים, המליץ אייבי בזמנו) לוקח את ספרון הדיסק החדש, ומבין שרוח הנוסטלגיה נכנסה גם לאולפני רדיוס 100 FM, שעלו על התדר הנוסטלגי 100 אי שם ממרכז הארץ ולא מאי-שם מהים התיכון.
מצד שני: מה איכפת לי לקבל את Don't Stop עם הפליטווד מאק באוסף חדש של להיטים ישנים שמעוררים בלוטות הגעגועים. הטריק המסחרי:  להזכיר לך מדי פעם, שאתה בכל זאת אי-שם בווייס אופ פיס בים התיכון, כאשר ג'ינגלים אותנטיים נכנסים בין השירים. בשלב מסוים אמרתי – נו, די. במיוחד כשאייבי אומר: "עם שקיעת החמה תחנת השלום תפסיק את שידוריה לזכר קורבנות האלימות באזורנו ובעולם כולו". כמה אפשר לטפח את הבדיה?
ולשיר הבא: Evil Woman של "אלקטריק לייט אורקסטרה". האם אני נשמע תרח שוטה כשאני אומר שפעם הייתה מוסיקת פופ חבל"ז? תקשיבו לקולות, לתזמור הזה. על Needles And Pins בגרסת סמוקי אין מה להוסיף. להיט לנצח. לטניטה טיקרם של "טוויסט אין מיי סוברייטי" לא אשכח את היום שהגעתי במיוחד ללונדון לראיין אותה, והיא הודיעה לי באמצעות יחצניתה – שהראיון מבוטל, כי אינה חשה בטוב. אתם מבינים – עד לונדון הטרחתי עצמי. זה הרבה יותר מאשר עיוות בצלילות דעתי. (אבל השיר מקסים…) "בגלל הלילה" שרה פטי סמית', ומזכירה כמה לילות השבעים היו יפים.
אלבום כפול. ספרתי 35 שירים ללא הג'ינגלים. תתפסו כורסה, חבשו אוזניות, תצרבו למכונית, תכניסו לאייפוד/פון. תשמיעו לאמא, לאבא, לסבתא. יש שירים שלועגים לזמן.
בזירת הזמרות רוח הנוסטלגיה נושבת חזק מריטה קולידג' של של We're All Alone.
אריתה פרנקלין – I Say A Little Prayer. תגלו מחדש את אלאנה מיילס ב – Black Velvet.
מגזרת הגברים? אלביס של Jailhouse Rock? –  גם בחתונות כבר לא מומלץ. מייקל ג'קסון של Rock with You? – פאנקי סול בכיף שחובר ל – Let's Groove של "אדמה, רוח ואש". "קלייר" של גילברט אוסאליבאן – לא נסה מתיקותה. Country Roads של ג'ון דנוור ימישיכו לקחת אותנו בקרון לדרום (לא באר שבע)
מבמת הלהקות: נעלה מן האוב את אפרודיטה צ'ילד של It's Five O'clock, את שיקאגו של Hard To Say I'm Sorry. "צלילי השקט" של סיימון וגרפונקל תמיד יחליפו ואליום.
צלילים לנצח – When You're A King, שרבים משייכים לשלמה ארצי בעוד שהוא שייך ל White Plains. מתקבלת בברכה גם הפריטנדרס עם כריסי היינד של Brass In The Pocket. לא איבד דבר. ו"סמיפלי רד" עם הג'ינגי מייק האקנל – עדיין עוצר את השנים עם Holding Back The Years.
וזה המסר שיוצא מהאסף: רדו מרכבת הזמן הדוהרת, החליפו לרכבת הנוסעת אחורה במנהרת הזמן.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות