גם הדמיון הוא לפעמים ים, ים גדול של הזיה. מה יש לנו בחיים אם לא לפנטז משהו על עצמנו, מעצמנו. ובדמיונו נסחף מאיר גולדברג עד לאטלנטיס, אותו אי וממלכה דמיוניים קדומים שלפי האגדה שקעו בים, ועשה ממנה מטפורה – "בא לאטלנטיס, יושב באטלנטיס, מקשיב לאטלנטיס שבפנים". מול המציאות, הזמנים המשתנים וחולשותיו ("ולפעמים אדם שביר כמו גל") – ישנה איזו ממלכה דמיונית פנימית יציבה.
גם אם אינני נסחף לאטלנטיס של גולדברג המאוהב במטפורה, אני מצליח לקבל את הגעגוע במנגינה ובקולו המלטף החם והמשתוקק של יובל זדרמן, טון מעט מלנכולי, משכנע שיש אצלו משהו עמוק בפנים, תקראו לזה אוקיינוס או בכל שם אחר. העיבוד אקוסטי מבהיר את קווי המתאר התחושתיים של זדרמן, שמצליח בסיומו של השיר ליצור מגע עם עומק האוקיינוס של תחושותיו.
ים הזמנים המשתנים/ זז כמו שבא לו/ ולפעמים האדם שביר כמו גל
אבל עמוק בפנים/ יש בכל אחד אוקיינוס/ ועיר אליה לא כל אחד צלל
ושמה אטלנטיס, שמע את אטלנטיס/ הקשב לאטלנטיס שבפנים/ אטלנטיס,הי, אטלנטיס, זה אני
ים האורות בבניינים/ כלום לא כבה בו/ גם אם הכל נראה שקט מעל/ אבל הכל קיים / כאן בעומק האוקיינוס/ הנה העיר, הנה אני על הספסל
בא לאטלנטיס, יושב באטלנטיס/ מקשיב לאטלנטיס שבפנים/ אטלנטיס, הי, אטלנטיס, הנה אני
שבלולי מעמקים/ וקונכיות לא נודע/ בימים הארוכים/ יש לי עיר אבודה/ אם ארצה, הרחובות לא ריקים / וזאת אינה אגדה
עמוק בפנים/ יש גם בי / אוקיינוס/ ועיר שלמה קוראת לי שאבוא
בוא לאטלנטיס, שב באטלנטיס/ הקשב לאטלנטיס שבפנים/ אטלנטיס, הי, אטלנטיס, הנה אני
5 תגובות
מקסים מקסים מקסים. נהניתי מהשירה והקול המלנקולי . נהניתי מהעיבוד המוזיקלי ומהמילים של מאיר גולדברג. פשוט מושלם.
איזה יופי,לקח לי שתיי האזנות אבל בסוף התאהבתי
מעולה,מקשיב לשיר והוא גורם לי להרגיש טוב.
מצרך נדיר במוזיקה הישראלית
שיר מקסים גם הטקסט גם הלחן ובמיוחד הזמר,זדרמן היקר קנית אותי.
תודה לך מר חרסונסקי על ההיכרות עם השיר- חמישה כוכבים
"נופל" הינו סינגל ראשון מתוך הפרויקט הייחודי "קולות מהנשמה".
פרויקט "קולות מהנשמה" הוא פרויקט המוסיקה של ביה"ס ברנקו וייס-רמלה
המוכר מסרטו של בן-שני "תיכון ההזדמנות האחרונה", שאף זכה לאחרונה בפסטיבל "ניו-יורק".
בביה"ס פרויקטים רבים והמוביל שבהם הינו פרויקט המוסיקה.
את הפרויקט מוביל היוצר והזמר יוני יעיש מזה כשלוש שנים.
בפרויקט התלמידים כותבים, מלחינים, מבצעים ואף מקליטים את השירים שלהם באולפן ביה"ס.
השיר "נופל" שנכתב על-ידי אבי אמינוב תלמיד כתה י"א בביה"ס,
מושר על-ידי אנג'ל אלישע תלמידת כתה י' בביה"ס.
"התחממות יתר הפכה לקרירות מאוסה ושם בשבילים הייתי נופל על כורסה…
…ועודי מחפש את כל מה שנכון ונכון לעכשיו אותי זה סוחף עד בלבול" (מתוך השיר)
אבי אמינוב, עבר בגיל 10 תאונת דרכים קשה בה נפגע הזיכרון שלו, בשיר הוא מבטא מקצת מקשייו אך גם את העובדה כי ביה"ס מהווה לו כורסה ליפול עליה בנינוחות בין שבילי הבלבול ואבדן הזיכרון.
אנג'ל אלישע בעלת הקול השמיימי הגיעה אל ביה"ס כשהיא נטולת בטחון עצמי,
למרות שתמיד ידעה כי היא בעלת כשרון מוסיקלי לא היתה לה האמונה שתוכל לעשות איתו משהו.
אבי ואנג'ל כמו גם שאר התלמידים המשתתפים בפרויקט מתארים את חווית היצירה המוסיקלית כחוויה הראשונה מזה זמן רב שנתנה להם את התחושה שהם אכן שווים.