"הזמן נוסע" ההופעה

אהוד בנאי

0/5

אהוד בנאי – "הזמן נוסע", נועם הלוי – כלי הקשה, סמפלר, גיל סמטנה – בס, הפקה מוסיקלית, דודי לוי – גיטרות, ניצן-חן רואל – כינור, ערן פורת תופים.

"אומרים שהזמן עומד ואנחנו נוסעים בתוכו". כיפה שחורה אחוזה בסיכת ראש. גו כפוף קמעה, חמוש בחשמלית. שעתיים ורבע אחרי, בתחנה הלפני אחרונה במסע, עולה חיוך קטן על פניו של בנאי. האולם על רגליו. האנטיסטאר – סופרסטאר. עשה לאנשים רק טוב. הם באו לחאפלה, לא להתעמק בשירי מחאה או שירי כאב. הם באו לזוז, לקום באמצע, לרוץ לצידי האולם, לפזז במקום מושבם. לשיר איתו כל מילה.

אהוד בנאי הכין ערב חם, שפע סגנונות ומקצבים, אוריינטלי ורגאיי, עממי ורוקיסטי. גם הוא בא לחאפלה. בתוך עמו הוא שר. מצד שני: זה אותו בנאי, טרובדור שיודע לספר שיר, שיודע לשיר סיפור, שאצלו קודש חי בשלום עם חול, קצב מזרחי עם קצב מערבי, מפוחית ודרבוקה, והכול נשמע – אותנטי. וכל הצבעים נכנסים. נועם הלוי שעושה הקשה ואפקטים קוליים. דודי לוי שמנגן את הפראזה הלא שגרתית בחשמלית. ערן פורת על התופים שמכניס את הערב להילוך רוקיסטי גבוה. וגיל סמטנה על הבס, שמשרה על את מוסיקליותו הגבוהה, והכינור של ניצן-חן שהוא לוויית חן לערב כולו.

תחנה ראשונה: "דממה דקה". סיפור מתח במקצב רגאיי. שיר כסרט. על מה שקרה פתאום בשעה של לא לילה לא יום. "זה תפס את ראש הממשלה באמצע הגילוח". תחנה שניה: ברוקלין של קודש, ברוקלין של חול, ברוקלין מעיניו של בנאי. שיר מסע. תחנה שלישית: הופעת מילואים. במילואים החבר’ה דורשים איזה זוהר ארגוב, למה לא, אם זה יכול לעשות להם טוב. אבל מהי הופעת בידור לעומת אותה שיירה שלא ידוע לאן היא הולכת. ב"גבולות" יש משהו סוער. בין הרוק, פאנקי ואתני, צליל מפוחית נשזר יפה. על חוסר התקווה של הבנאדם בן זמננו שדרכו רצופה מעקפים. בנאי בודק היחסים בין גבולות, ומגיע למסקנה שאין גבול לשלום. באווירת החאפלה מי שם לב למימד האירוני שבשיר.

וכשנדמה לך כי בנאי כבר לוקח את הערב לקליימקס של הלהיטים הגדולים, פתאום נופל עליך קטע פחות מתנגן וידידותי לשירה בציבור. "מסך הברזל", על גבול המטאל רוק, יורד מחץ על טלוויזיית הרייטינג. על שידור בזמן אמת, פיצוץ גאלאקטי בליווי רביעית מיתרים, ובין אסון לאסון יש קצת בידור. מ"דוד ושאול" דרך "היברו מאן" ו"בלוז כנעני", המוקדש לחבר מאיר אריאל. כולם הגיעו. וטוב שבנאי עצמו נשאר קצת מרוחק מההמולה, מוריד פה ושם רגל מהדוושה, חוזר מהלהיטים הגדולים לחדשים והפחות מוכרים. ערב מרגש באמת, מכול בחינה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן