ההופעה

אתניקס

אמפי קיסריה Caesarea Amphitheatre
4.5/5

תכתוב שהיה עשר, אמר לי מישהו ביציאה. עשר, הבנת?! לא רק הבנתי. ראיתי. לא היה מאושר ממנו. ראית לו את ה-10 בעינים שלו, ואם תשאלו את המבקר – הוא יעיד עם יד על הספר: הקהל מה-זה-נהנה.
אחרי מחרוזת אייל גולן, שהגיעה לפני שיר הסיום "האהבה תנצח", יכולת לשאול- איך שבשביל אייל גולן קיסריה היא כמעט  פינאטס, עוד הופעה, ואילו זאב נחמה, תמיר קליסקי חוגגים פעם ראשונה את כיבוש התיאטרון הרומאי. איפה ההיגיון?
נו, טוב, זה לא רק אייל גולן: אחרי כל מי שהופיע שם לאחרונה, נדמה כי אתניקס פשוט נזכרה מאוחר. אחרי הכל מדובר בלהקת קונצנזוס עתירת להיטים, שקצת נתקעה בחמש שנים האחרונות, אבל הבינה שזה הזמן לשלוף רשימת שירים שיכולה להרים את קיסריה בתערובת הזו של פופ, ים-תיכוני, דאנס, לטיני, וכדי שזה לא ייהפך רק למצעד נוסטלגי של להיטים, הגיעה גם חמושה באלבום חדש עם תזמורת ותאורה (קצב+מיתרים), ששום ועד עובדים כנראה לא ראה בימי חייו אצל אתניקס.
זאב נחמה הבטיח כבר מהשיר השלישי או הרביעי: תיכף זה יגיע, תיכף נקים אתכם לרקוד, להתפרע. יהיה שמח. לא בטוח שהסדרנים של קיסריה אהבו את זה. המשמעות היא שכל מי שרכש כרטיסים לשורות הראשונות ב"אורקסטרה" הולך לאכול אותה, אלא אם כן גם הוא שמח להצטרף לחוגגים. רק אצלנו, ככל הנראה, יש מחזות כאלו. רק אצלנו כנראה זמר קורא לקהל להגיע לבמה לעשות שמח, והעדר אינו מאכזב.

היה שמח. כמה שמח. קיסריה היא ללא ספק  המקום האידיאלי לאתניקס להחיות מחדש את ההרכב הותיק בחיבור בין החדשים מ"געגועים" לשלל הלהיטים, כדי להבטיח חגיגת פופ עם משבים ערים. זה התחיל קצת אחרי "תביא קצת דינרוס" ב – BMW שחורה, והגיע לשיא ב"תותים". החיבור הזה בין הלהיטים הותיקים לשירים החדשים יצר את ההתרפקות שהובילה להתפרקות עם משבי בריזה ים תיכוניים ערים.
למי ששאל איך אתניקס ממשיכה לשרוד אחרי כל השנים האלה, למרות התחושה שמיצתה את עצמה, ההופעה בקיסריה יכולה לתת תשובה. נחמה, כובע מצחיה, הרגיש טוב. זה אינו נחמה אחר, לא מתפוצץ מכריזמה לוהטת, אבל זה נחמה בוגר יותר, חיוני יותר, חש קהל, מתנועע בביטחון, נהנה להניע את הערב לשיאים.
קריירה מחודשת?
נחמה אמנם נפרד מגיל אלון, שעוזב את הלהקה לטובת ארה"ב, אבל גם כך, הם כנראה לא יגמרו בשיא. קיסריה של יולי 2011 לא רק מתדלקת את אתניקס מחדש, היא מציבה בפניה רף חדש. מכאן קשה לרדת שוב לאיזה מופע לועד עובדים. המעמד מחייב. נוקיה קוראת. להתחייב בשבילם? הולך על זה.

שירים: מחר אני בבית, כתם הפרי, התמונות שבאלבום, במכונית, כמו האלים + היא תשוב, קאזה דה לונה, אמונה, מקדש האהבה + שניים שניים + אגדת השמש והירחל, ציפור מדבר, קטורנה מסאלה, אהבה עושה לב טוב, אישה נאמנה, שיר ישן, הביא קצת דינרוס, BMW שחורה + בית עם גינה, הטעם שנשאר, ג'סיקה, יהיה לנו טוב, מתי לחזור, תותים, מחרוזת שירים שנכתבו לאייל גולן, האהבה תנצח.

צילמה: מרגלית חרסונסקי


גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. כאילו לא ידענו מי זו אתניקס. בחגיגות הגדולות בקיסריה, זו אולי הלהקה היחידה שיש על מה לחגוג, וגם כך, הם לא שכחו להזכיר את אייל גולן ומנין התחילה המהפיכה.

  2. מר חרסונסקי שלום רב
    אני מאוד שמחתי לקרוא סוף סוף ביקורת עניינית שלך תמיד "ירדת" עליהם ולא תמיד בצדק ואם אתה זוכר לפני מספר חודשים שלחתי לך תגובה וקראתי לך לבוא ולראות הופעה חיה ובועטת של להקה גדולה.
    אתה הגבת די בספקנות ואפילו גיחוך על המילה "בועטת" ואמרת שחובת ההוכחה עליהם.
    מדברייך אני מבין שימות המשיח באמת קרבים ויכול להיות שאפילו "קצת" נהנת אתמול?
    הייתה הופעה מצוינת שלהם ובשבילי אישית זו אולי ההופעה ה100 שראיתי שלהם ותאמין לי שכל הופעה שלהם משופעת באנרגיה וכיף גדול.
    וזה לא חדש בשבילי בכל אופן
    תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות