כמה שירים ייכתבו עוד על האהבה ושברונה? מה היו עושים כותבי השירים בלי שברון הלב הזה? מנין היו שואבים את הברברת התחושתית. גם בטקסט החדש שנכתב לבועז מעודה – אין חדש תחת שמי האהבה, שלא לדבר על מקוריות.
מה נותר? נותר לחן מינורי יפה,עיבוד אווירה מעולה (אלדד ציטרין) לחליל ניי (שמנגן אייל סלע), נותר כמובן הסלסול של מעודה, שאינו מאכזב גם הפעם, כי גם אם הטקסט הנדוש ("התמכרתי למבט שלך") אינו מהאיכות שמעניקה השראה, עדיין טון הצער משדר תחושה שמגיעה מ"לב יודע" למי שחשב שלב רק מרגיש… מכל בחינה – הלב של מעודה בעיקר מרגיש.
אל תיקחי אותי לאן שלא רציתי/ אני לא מוצא את החיוך בשום מקום / אל תאמרי לי לעולם שלא ניסיתי / אני לא מוכן כמעט לשום דבר היום
החוט הדק הזה מחזיק אותי בינתיים / למטה צועקים לי שנגמר/ והמילים שוב מחליקות מהידיים / וכבר שנים שאני לא כותב לך שום דבר
תשאירי לי שנייה ועוד אחת / עוד לא הספקתי לאהוב אותך / כמו שרק הלב שלי יודע / איך אוכל להסתדר עכשיו התמכרתי למבט שלך / והוא לימד אותי עולם ללא כאב
בזיכרון את עוד אצלי בין הידיים /זה שוב נכנס אליי לראש ונעלם / מספרים שלא מצאת מקום בינתיים / ולמה את בוכה אני לא הבנתי לעולם
תשאירי לי שנייה ועוד אחת / עוד לא הספקתי לאהוב אותך / כמו שרק הלב שלי יודע / ואיך אוכל להסתדר עכשיו / התמכרתי למבט שלך / הוא לימד אותי עולם ללא כאב
2 תגובות
חבל לי שבועז בחר לשיר כזה טקסט.
בדיסק הראשון שלו היו טקסטים ברמה גבוהה יותר.
בוא לא נדבר על השיר, כי מה יש לדבר על עוד אחד ממליון. נסו להחליף את בועז מעודה באייל גולן. הרי השיר הזה תפור עליו כמו עיניים לקרחת. כאן טמון הקסם- בועז מעודה, על אף קולו הנעים, שר בטון כל כך ילדותי, בנקיון מוגזם כל כך. אייל גולן היה לוקח את השיר הטריוויאלי הזה לכיוון הרבה יותר משמעותי. יש כאלה שיש להם אבל אין להם מספיק. כזה הוא בועז המתוק מעודה.