ziggy052-b.jpg

Wild And Free ההופעה

זיגי מארלי

בארבי ת"א
4/5

האב הבן ורוח הרוטס. הבן הגיע. כל השאר – פחות. אתה לא באת לבוב מארלי, אמר לי מישהו. אתה באת לזיגי. הבן זה לא האבא, וגם הרוח לא רוח פרצים. אמרתי לו: אתה צודק. למה להטיל על הבן את כל הכובד המיתי והצל הגדול של האב. תן לו לעשות שמח. אז זהו: ברגע שהשתחררת מהציפיות הגדולות, אתה יכול להתחיל להנות.
להתבונן בקהל ולהתפעל. באיזו קלות המוסיקה הזו סוחפת אנשים, שום מאמץ, רוקדים ושרים הכל, גם את Conscious People. הקשיבו למילים של השיר הזה? לא חשוב. ממש לא יוריד ולא יעלה. מישהו ליד הבמה מנופף בדגל ישראל. מה? למה? משהו עם Zion. זיגי מכיר את ההמנון? מצדיק את מדיניות ישראל במזרח התיכון? למה דגל ישראל?
לא בטוח שזיגי מגלה כזה עניין בישראל, בטח לא במוסיקה ישראלית, אבל תמיד התעניין בהשפעות חוץ רגאיות. היום, נדמה לי שהוא עושה מאמץ לחזור הביתה. זה אומר: גם אם התפוח עדיין לא ממש נמצא בקרבת העץ, יש לזיגי מופע רגאיי קליל ומלבב, קמצוץ בלוז, אוריינטצית פופ, אתניות פופוליסטית, רגאיי שמזמין לדאנס כייפי.
סיבת ההתכנסות: Wild And Free, אלבומו האחרון, הרביעי בסך הכל. זיגי מנסה לשלב אישי ופוליטי כמו באלבומיו הקודמים –  הולך על רגאיי ישיר, מלודי בנוי על תזמורים עשירים, גרובים מאירים, מדליקים, מרקידים. שפע של Vibes בלי להמציא את הגלגל מחדש, אבל מי ממש המציא איזשהו גלגל ברגאיי בשלושים השנים האחרונות, פרט אולי לרגאטון.
הלהקה מקצוענית ללא מאמץ, מלוטשת מאוד. אפשר לומר – מעבר לציפיות, יחסית ללהקת מיינסטרים רגאיי. ההרכב משלב אלמנטים של רוק, ראפ ודאנס כדי ליצור אווירה סוחפת, גם כאן Good Vibe הוא שם המשחק. התוספת הקולית הנשית די אפקטיבית, הגיטרה החשמלית לא היתה מביישת שום הרכב רוק מליגת על. גם המתופף.
שירים של אבא? פה ושם: קחו את Stir It Up. שיר שבוב מארלי כתב ב-1967.. גם Is This Love שכולם רקדו. לזיגי יש גרסה מהירה יותר מהמקור. זיגי אגב, אינו מזכיר את אביו. שיר הנושא מ – Wild And Free מכניס להילוך גבוה, ומארלי רוקד במהלך Justice. הוא אינו אומר הרבה. מוסיקה ותנועה מגיעים במקום דיבורים. הקהל שר Reggae In My Head
אחרי ההדרנים יש מי שישאל – יכול להיות שזיגי הוא היורש האמיתי? אז לא לרוץ רחוק מדי עם סופרלטיבים. זיגי הוא אנטרטיימנט, ראש טוב. מגיש מעדני רגאיי קליטים ברוטב של גרובים קאריביים, בקצב גיטרות רוק ובאסליין מצוין. במונחים של רגאיי רוטס נטו – זיגי הגיע לארץ המובטחת, אבל לא ממש התנחל והיכה בה שורשים. נגיש, קולח, אבל האישיות שלו לא ממש פורצת מהבמה.

Ziggy Marley Live In Tel Aviv 2011

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אם אתה כבר מעביר ביקורת ,ראוי שתדייק בפרטים.
    1) המילה "ציון" לא הוזכרה. הוזכר רק שם השיר "love is my religion"
    2) אין פה שום רצון לאיזה אמירה פוליטית/מדינית/ציונית.
    3) אל תנסה לייחס את הדגל לשום דבר, זה היה רצון של מחווה "מישראל באהבה" (באהבה למוזיקת הרגאי, ולזיגי מארלי ולהקתו).
    4) ומה הקשר להמנון?, מה ניסית להביע????
    5) רק להשכלה כללית שלך- לזיגי מארלי זיקה מאוד גדולה לישראל , נשוי לישראלית (בשם אורלי) ויש להם שני ילדים.
    6) נקווה להיפגש בהופעה הבאה עם דגל ישראל מורם!

  2. לגבי הדגל- זיגי מארלי חייב להכיר את ההמנון של ישראל?! מזה השטויות האלה. רובי וויליאמס האגדי הניף לא מזמן את דגל ישראל בוומבלי ואין לו מושג מהמנון הישראלי. מזה בדיוק קשור?
    שאני יזכיר לכותב הסיקור- אדון זיגי מארלי, שנשוי לבחורה ישראלית וביקר פה מספר פעמים, הופיע במהלך המלחמה ב-2006 בישראל!!!! אז אני די בטוח שהוא לא שונא אותנו… 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות