הולך יחף

אלון ברקאי והמחתרת של שלמה

מילים, לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: אלון ברקאי
4/5

אם יש משהו שלא התנסיתי בו, זה ללכת יחף על ביצים קשות, כי מה חוכמה ללכת סתם יחף. אבל ביצים קשות? אלון ברקאי שחש מיוחף, ידע להסביר ולהמחיש.
בללכת יחף יש משהו משוחרר עד מופקר, בין אם על חול ים או על אספלט לוהט. מה הקשר בין זה ובין אהבתו אליה? האם מצב כפות רגליים הלוהטות מעיד על להט האהבה, או תחושת החופש והשחרור משמשת קטליזטור? למה שנתעמק. השיר על הנייר לא מבקש. (פרשנות עמוקה) ברקאי גם ממש "לא דופק חשבון", עושה מה-בראש. מכל מקום השורה המסכמת אומרת – "ואם אני ואת הולכים/ לבוש בפנים". צריכים פרשנות? בחוץ אני חופשי וזרוק, אבל כשזה נוגע לאהבתנו, אני יציב, רציני, ממש לא יחף.
לא להאמין שייחסתי כזו רצינות לטקסט, כי המוסיקה הפשוטה מסבירה יותר כוונתו הפנימית של הטרובדור: הטון הנמוך והמתכוון אינו מעיד על אושר של איש יחף ומשוחרר בימי קיץ פוחזים. ברקאי הפך את המלל הקליל לבלדת פולק קאונטרי אמצע-דרך נוגה משהו. מוסיקה אקוסטית, חפה מצווי אופנה. צליל מפוחית, צליל חליל. מתאימה לימים שפולק מיוסיק (משהו סטייל "המתאגרף" של סיימון וגרפונקל) היה הטון במדורת שבט של אנשים שהרגישו יחפים. תחלצו נעליים, קחו גיטרות, שירו איתו: "הולך יחף, לא דופק חשבון"…

הולך יחף לא דופק חשבון/ הולך יחף אני גאה כמו תרנגול/ לרגלי נפרשת אדמתי, אני חופשי
הולך יחף את תהי שלי/ הולך יחף לא משנה מה שתאמרי/ מהיום אני שלך, את שלי
הולך יחף רוקד בין הטיפות/ הולך יחף מדגדג ת'אצבעות/ הולך יחף על ביצים קשות
הולך יחף
לא אכפת מה שתאמרי/ מה תחשבי או מה תאהבי/ המחר ממש כבר כאן, אז בואי קחי
הולך יחף מחפף פינות/ הולך יחף ואוהב אותך מאוד/ אני ואת על החול החם
קופצים לים
הולך יחף על אספלט לוהט/ אני אוהב על באמת/ כמו שאני ואת הולכים/ וכשאני ואת הולכים/ ואם אני ואת הולכים/ לבוש בפנים

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות