כמו כולם

אלישע וארבעים השודדים

מילים ולחן: אלישע בנאי עיבוד: אייל אבן צור
3.5/5

מה רוצה אלישע להגיד? שרע בחיים. שהלילה השתלט לו על החיים. שלא הבין את חוקי המשחק של החיים. שהוא מת מפחד, שהרע מכל לא יפול עליו ("כל בועה בסוף צריכה להתפוצץ") , רע לו שהוא קנאי כמו כולם. שהוא גם שקרן. שהוא שתיין במסווה יפה ותרבותי. שלא הבין את חוקי המשחק? מה הוא רוצה להגיד?
נשמע המנון מיואשים נאיבי, רזה אנוכי וסתמי. אלישע הבן של יובל המשינאי הוא שודד שמשדר דכדוך עקר, מה שלקח אותי באסוסיאציה די סתמית לשיר לילה אחר – של הביטלס "לילה של יום מפרך".

It's been a hard day's night, and I've been working like a dog
It's been a hard day's night, I should be sleeping like a log
But when I get home to you I find the things that you do
Will make me feel alright

גם כאן הלילה לא משהו, אבל כשהוא חוזר ממנו הביתה אליה – משהו טוב בכ"ז יקרה. אצל אלישע בנאי אין אור בקצה המנהרה, אלא משהו לא מוגדר כמו – שלא יהיה גרוע יותר.
מוסיקה קצבית תזזיתית תומכת בקול בתולים גבוה שנשמע מתכוון. הלחן והקצב סוחבים אותו בסופו של דבר למקום שהיאוש מגיע למגרש הרוק הבידורי, שם נדמה לי, חוקי המשחק ברורים יותר: או שיש לך את זה או שאין לך. נכון שהשיר הזה מניע לומר – התפוח ממש נפל קרוב מאוד לעץ, אבל יש בכ"ז תחושה, שהולכים כנראה לקרות דברים יותר טובים עם אלישע ושודדיו. חשים את זה בטון, בצליל הגיטרות, ברצינות. נכון שאני ממש לא בסדר ששלפתי מולו ביטלס. נכון שהשיר הזה עדיין לא מספק את ההיילייט, אבל גם הם (הביטלס) נשמעו בהתחלה נאיבים, ותראו לאן הגיעו.

כמו כולם גם אני קנאי אבל/ נותן שדברים יעברו מעליי/ הקוביות שלי הפעם לא ינצחו/ כמו כולם גם אני שקרן אבל/ מרגיש שמרמים אותי כל הזמן/ אולי פשוט לא הבנתי את חוקי המשחק הזה
כל הלילה לא נח מתרוצץ/ כל בועה בסוף צריכה להתפוצץ, להתפוצץ/ ושזה לא ייפול עליי/ ושזה לא ייפול עליי
כמו כולם גם אני שתיין במסווה יפה ותרבותי/ אולי פשוט לא הבנתי את חוקי המשחק הזה
כל הלילה לא נח מתרוצץ/ כל בועה בסוף צריכה להתפוצץ, להתפוצץ/ ושזה לא ייפול עליי/ ושזה לא ייפול עליי
ראיתי יותר מידי לילה/ עד שאי אפשר לישון/ ראיתי יותר מידי/ לילה/ עד שאי אפשר לחלום
כל הלילה לא נח מתרוצץ/ כל בועה בסוף צריכה להתפוצץ, להתפוצץ/ ושזה לא ייפול עליי/ ושזה לא ייפול עליי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. ביקורת מיקצועית אנחנו היינו אמורים לקבל. ביקורת ולא פטפטת על "משהו טוב בכל זאת אולי יקרה איתם" וכו', וציטוט כל כך מטופש מהלהקה ההיא ש"תיראו לאן הם הגיעו?". זאת לא ביקורת – זה גיבוב שאינו יודע מה הוא רוצה מעצמו. הנה ביקורת: קולו של השוויצר-ללא-כיסוי-הגדול-ביותר-של-החודשים-האחרונים לא מתאים אפילו למכירת דגים בשוק. תכלס – אם לאבא שלו יש מזל ענקי להצליח עם קול זוועתי כמו שלו, מזלו של בנו נפל הרחק מאד מהעץ. הפקה שקימפרסה כל סיכוי לרוק מינימלי ונקיון פולני – מצטרפת לקריאה אחת : אל תתנו לאלישע לגנוב אתכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות