ערב ראשון

פסטיבל ג'אז בים האדום 2011

4/5

שעתיים לפני שדניאל זמיר (סקסופון) וניתאי הרשקוביץ (פסנתר) עלו לדואט היצירתי שלהם בפתיחת הפסטיבל, עדיין קיבלנו במסיבת העיתונאים של הפסטיבל עדכונים לגבי השינויים בפסטיבל בעקבות האירועים בדרום, אחרי 4 ביטולים של אדי פלמיירי, ג'ייסון מוראן, טובה סקיני והזמרת ליז רייט. חולקו דפים עם לוח הופעות חדש ליומיים הראשונים. האמרגנים הודו בהתרגשות למי שנרתמו ברגע האחרון להופיע במקום כל מי שביטלו. ויש כבר רוווח נקי: דיאן ריבס, זמרת מליגת העל האמריקנית מגיעה להופיע.
בסוף הערב התברר מה שצפוי: הצלחתו של פסטיבל ג'אז אינה תלויה בסופרסטארים, אלא במכלול. מי שחשב שבשביל אדי פאלמיירי, ממלכי הסלסה בעולם כדאי להגיע השנה לנמל, קיבל תחליף לגמרי לא רע בדמותו של רוברטו רודריגז שריכז סביבו הרכב שנקרא Cuben Jewish All Stars. איזה מזל שאיש ההקשה הזה היה לגמרי במקרה בארץ, והסכים לדחות את חזרתו. רוברטו חואן רודריגז הוא חדשן אשר מסנתז מוסיקה קובנית ומוסיקה יהודית למוסיקה חדשה. הוא שיתף נגנים ישראלים מצוינים כמו מיקי ורשאי, סלעית להב, והגיש סלט קצבי צבעוני שצמח מקטע לקטע.
והנה התברר שגם בלי פאלמיירי הגדול, הג'אז הקובני מתאים ללילות הקיץ בעיר הדרומית. אחת אחרי חצות התיישבו על הבמה נגן כלי ההקשה והזמר פדריטו מרטינז, יליד הוואנה שבקובה יחד עם הזמרת והפסנתרנית אריאקני טרוהיאו דוראן כשלצידם ג'אהיר סאלה בכלי הקשה ואלווארו בנאווידז בבס כדי להגיש מופע אפרו קובני מהודק, פריך. הדבר האמיתי.
מי עוד בתחליפים שהוזעקו למלא "חורים" – האחים כהן המופלאים בכלי נשיפה – ענת, יובל, אבישי יחד עם הפסנתרן האמריקני ג'ייסון לינדנר. הערב הזה הבהיר שמשפחת כהן היא תוספת חיונית לא רק לפסטיבל באילת, אלא פסטיבל ג'אז בינלאומי בעולם. נדיר לשמוע משפחה מוסיקלית כזו, צבעים שמתחברים נפלא, וזה הרבה מעבר לקלישאה הכל נשאר במשפחה.
למען הסדר, הפסטיבל התחיל עם ענקי ג'אז מליגת הותיקים המקומית Israel All Stars, האבות המייסדים של סצנת הג'אז הישראלית, בכירי הנגנים, שראויים להצדעה יותר אפילו מהסיבה שלמה התכנסו – 25 שנה לפסטיבל הג'אז. בתוכניה הגדיר מישהו את המפגש של דני גוטפריד, ארהל'ה קמינסקי, אלברט פיאמנטה, ממלו גייטנופולס, ג'ס קורן וסיימון סטאר (הצעיר היחד בחבורה שמילא לגמרי בהצלחה את מקומו של אלי מגן הותיק) כ"אווירה של ג'ם סאשן מאורגן". במילים פשוטות: הדבר האמיתי הזה ששמו ג'אז: או: איך בחורים ישראלים הצליחו לפני כמעט 50 שנה לנגן במיומנות כזו מוסיקה מוזיקה אפרו – אמריקנית, שמיזגה יסודות קצביים מערב אפריקניים הבנויים על פוליריתמיקה, על אלתור, על סולם הבלוז. אפילו על רגטיים. אז חזרנו לקבל את היסודות.
ג'אז ישראלי: במהות ג'אז ישראלי הוא כאשר דניאל זמיר וניתאי הרשקוביץ מגישים גרסה ל"שובי לביתך" של שם טוב לוי  או כשיוני רכטר מגיש את "הנקניק מצייטלין" בגרסה חדשה, אבל יוני רכטר לא יכול להסתפק בזה: יחד עם יוראי אורון בקונטרבס, אביב כהן בתופים, חגי אמיר בסקסופון הוא ניסה לחבר את המוסיקה שלו עם המוסיקה של "סיפור הפרברים" של ליאונרד ברנשטיין, אתגר יצירתי, שבשבילו עושים פסטיבל ג'אז.
המבחן הגדול הוא כמובן מבחן הקהל. לא להאמין שבכל זאת מגיע קהל לא קטן, אבל הערב הראשון כרגיל אינו קנה מידה. צריכים להמתין לשני והשלישי. אבל יש הרגשה שפרט לביטולים, הקהל כנראה ימשיך להצביע ברגליו.

צילום: מרגלית חרסונסקי

פסטיבל ג'אז בים האדום – מסיבת עיתונאים
קטעים נבחרים מהערב הראשון

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן