The Harrow & The Harvest

Gillian Welch גיליאן וולש

התו השמיני
4/5

כבר שיר הפתיחה Scarlet Town יבהיר כמה הגברת גיליאן וולש שורשית כשהיא שרה על חוויותיה בסקרלט טאון: "look at that deep well, look at that dark day".. הצליל מזכיר פולק מאזורי האפאלצ'ים בארה"ב. Dark turn of mind, השיר הבא הוא סלואו בלוז-קאונטרי עשוי נפלא.
גיליאן היא יוצרת זמרת אמריקנה-קאונטרי-בלו גראס שמוציאה אלבום אחרי שמונה שנים בשיתוף עם דיוויד רולינגס. סביר להניח שהבצורת בסופו של דבר השתלמה: גיליאן יוצאת באלבום כשיש לה מה להציע. כשיש חומר ראוי דיו.
עשרה שירים חדשים אקוסטים למהדרין, שהוקלטו בנשוויל טנסי. Down along the Dixie Line מלא אזכורים לדרום העמוק. The way that it goes הוא מבלדות הקאונטרי הפטליסטיות שיהפכו להימנונים. Tennessee הוא מהשירים הטובים באלבום. בלדה סקסית קודרת שיש לה בבסיס יותר מהמשותף עם רוק מאשר עם קאונטרי. על הפער בין מוסר שמרני ובין תשוקה ייצרית:
"I kissed you cause I've never been an angel/I learned to say hosannas on my knees…I always try to be a good girl/It's only what I want that makes me weak….Of all the ways I've found to hurt myself, you may be my favorite one of all…."
המוסיקה כולה ספוגה בקאונטרי בלו גראס מסורתיים, במסורות האפלצ'ים. המילים והלחנים מבטאים מלנכוליה שנוגעת בחיים של היחיד על האדמה האמריקנית. התזמורים בנויים על גיטרות, בנג'ו, הרמוניקה. קולה של וולש נוגה משדר אינטימיות וחום שמחלחלים.

Gillian Welch The Harrow & The Harvest

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות