זמן מלחמה

אלמנה שחורה

מילים :זולטא, אדוש לחן:זולטא אלי
3/5

"אלמנה שחורה" רוצה לייצג מחאה מקומית. רוצה. הבעיה שהטקסט הזה אינו אומר הרבה פרט לקלישאות עם המון "נשמה" – "ילדים נדלקים כמו נרות נשמה", "ילדים רעבים לפרוסת נשמה" ועל הלהקה – "כל הופעה כמו סכין נשמה" כמה נשמה. וגם פטריות והזיה. ו"מדליק לעצמי סיגריה הפוכה" (בלבול? עצבים) איזה סלט ושאר ירקות שאני מתקשה להאמין לו. האם כל המסקנה היא מצטמקת למשפט הסתמי שמלחמה – "זה לא טוב, זה אפילו רע". זה לא ברור?!
המוסיקה רוק בלדות, טון דכדוך, פסנתר וגיטרות. מתפתחת באוריינטציה דרמטית נכונה, אבל ההכרזה של "שואל שאלות" (מה השאלות?) והזעקה הזו – "זה זמן מלחמה" – סתמיים והופכים את השיר ליומרה יותר מאשר אמירה אותנטית.

זה כבר אמצע דצמבר, שנה חדשה/העיתונים מבשרים – זו תקופת מלחמה/ילדים נדלקים כמו נרות נשמה/אוכלים פטריות הזיות באופנה/זה לא טוב, זה אפילו רע
אני מדליק לעצמי סיגריה הפוכה/ושואל שאלות./בשנה האחרונה, איבדנו גבולות/ובצפון תל אביב עושים מסיבות/ובצד השני של אותה המדינה/ילדים רעבים לפרוסת אהבה/זה לא טוב, זה אפילו רע
אני מדליק לעצמי סיגריה הפוכה/ושואל שאלות/כל הופעה כמו סכין בנשמה,/אני צורח, תבינו – זה לא השתנה/כל הופעה כמו סכין בנשמה/הם ביחד איתי צועקים /זה זמן מלחמה. זמן מלחמה. זה זמן מלחמה. זה זמן מלחמה. זה זמן מלחמה.
זה כבר אמצע דצמבר, שנה חדשה/ העיתונים מבשרים, זו תקופת מלחמה./ זה לא טוב, זה אפילו רע,/ אני מדליק לעצמי סיגרייה הפוכה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות