דיברתי המון על דאלראס, אבל אחת התגובות שקיבלתי לביקורת על ההופעה שלו בקיסריה, החזירה אותי אליו. התגובה הגיעה מ"יהושוע" שבצפון. הוא כתב ביקורת למרות שהחליט לא להגיע להופעה של דאלארס. איך?
בבקשה. אלה דבריו: "לא הלכתי לראות את דאלארס משתי סיבות: א. מחיר מופרז מדי לכרטיס ובטח אם אתם באים בזוגב. השירים והבלדות הללו אינם רבטיקה או לאיקה טובה. הגיע הזמן שהופעה בקיסריה תהיה ארוכה יותר ותכלול את מיטב שירי הרבטיקה, לאיקה, ניסיוטיקה ודמוטיקה. יש לא מעט אמנים יוונים כמו אלני טצליגופולו, שלישיית טריפונו, מנוליס מיציאס, מריו, באסיס, אנדראטו, קוניטופולו ששרים שירים אלו. למה דאלאראס לא עושה בקיסריה מופע של שיריי במבאקאריס וציצאניס, כפי שעשה ביוון? למה במקום מוסיקה יוונית אותנטית אנו צריכים לשמוע רומנסות ספרדיות, שירים דרום אמריקאיים מתורגמים ליוונית? למה לא משאירים מקום לפני הבמה כדי שאנשים יוכלו לרקוד חאספוסרביקו וריקודים אחרים?"
לא ברור מדבריו של יהושוע האם הוא אוהב את דאלארס, וכי מה שהפריע לו בעיקר הוא בחירת הרפרטואר. האם מחירים זולים יוותר של הכרטיסים בכל זאת היו מביאים אותו לקיסריה? בדבר אחד צודק יהושע: דאלארס בהחלט משנה רפרטואר לפי המקום והקהל. בשום מקום בעולם הוא לא ישיר שירים בעברית, אין לי מושג אם ביוון הוא שר לדינו, ומתי הוא משלב שירים בלטינית, אבל אין לי ספק כי דאלארס לקח החלטה לא להיות יווני הרדקור, אלא זמר אוניברסאלי, שמגיע מהתרבות היוונית שתמיד שאפה להיות קוסמופוליטית ולחבור אל העולם. מבחינה זו דאלארס כיום אינו מייצג את הגרעין הקשה של המוסיקה היוונית העממית, למרות שהוא מחובר אליה ברמ"ח אבריו. דאלארס הוא אמן העולם הגדול מייצג היום יותר המגמה לפנות לטעמים שונים. הוא היום זמר האמפיתיאטרונים של מוסיקת העולם, שמותח את רשימת שיריו מתוך מגמה לרצות קהלים. מבחינה זו – צודק יהושוע: אוהבי מוסיקת ההרדקור היוונית, זו שמנוגנת במועדוני יוון המובחרים – אינה שולטת במוסיקה של דאלארס.
מצד שני: אני מגיע לשמוע דאלארס כי הוא קודם כל זמר נפלא. כפלורליסט, אין לי בעיה שהוא ישיר את "שי" של הפרברים ואת "אברה טו פוארטה קרדה" וכל להיט שמזוהה עם פוליקר. להזכירך, יהושע, שהתרבות של היושבים בציון היא ערב רב של מסורות ודיאלקטים. לא ממש גדלנו על הרבטיקה, לאיקה, ניסיוטיקה ודמוטיקה ואנחנו לא יוצאים מהבית לרקוד חאספוסרביקו.
