מוסיקה התחברה חזק לזיכרון של אסון התאומים שבמרכז הסחר העולמי והמתקפה על הפנטגון בספטמבר 2001. הקהל היה זקוק לזמרים כדי להתחבר אל הזיכרון. 2 קונצרטים נערכו אחרי המתקפה: The Concert for New York City וה – America: A Tribute to Heroes. גיוסם של מוסיקאים למטרות מסתמן אולי כנדוש, אבל צריכים להודות שזה עובד ומוסיקה מצליחה, לשבור מחיצות, ללכד שורות, לפנות אל הנפש הלאומית הפצועה.
אין כמו ברוס ספרינגסטין להיות מרפא. הוא שר אז את My City of Ruins – חורבן עירי (מהאלבום The Rising שיצא באותם ימים), והקדיש את השיר לכל האחים והאחיות שנספו. המילים שנגעו לתקווה ותחייה הפעיו בנסיבות ההן.
טום פטי וההרטברייקרס שרו I Won't Back Down מאלבום Full Moon Fever 1989 שיר ששימש כמעין מנטרה להרבה אמריקנים. באופן אירוני – ג'ורג' בוש השתמש בשיר לקמפיין הבחירות שלו ב-2000 ונכנע לדרישת הזמר לרדת מהשיר.
וילי נלסון בחר את America the Beautiful, שיר פטריוטי כשהוא מלווה בשורת כוכבים – טום פטי, טום קרוז, ניל יאנג, סילווסטר סטלון.
ניל יאנג בחר לשיר Imagine של ג'ון לנון, שיר הלל לשלום, קאבר תחושתי כדי לשמור על רוחו האופטימית של לנון, כשהוא מלווה בתזמורת כינורות
פול מקרתני ביצע שישה שירים בקונצרט הזיכרון בין יסטרדיי ללט איט בי השתחל Freedom, שיר חדש שהוא כתב למחרת האסון. ג'ון מלנקמפ הזמין לדואט את קיד רוק אחרי שהגיד את Pink Houses עם להקתו. בחלל ההאוויר הדהד המשפט Ain't that America/somethin' to see, baby/Ain't that America/home of the free.
בילי גו'אל שר את New York State of Mind, ומי היה מאמין שהטקסט יתאים ככפפה לאירוע: הסיפור האפוקליפטי שנכתב ב-1976: They say a handful still survive/To tell the world about/The way the lights went out/And keep the memory alive "הם אומרים שמעט נשארו בחיים/ לספר לעולם על מה שקרה/ איך האורות כבו/לשמור את הזיכרון חי" ג'ואל אמר: "כתבתי את השיר לפני 25 שנה. חשבתי שזה שיר סיינס פיקשן. לא האמנתי שזה יהפוך מציאות, אבל שלא כמו בשיר, אנחנו לא מסתלקים לשומקום".דיוויד בואי חידש את "אמריקה" של סיימון וגרפונקל וביצע בנוסף גרסה ל – Heroes שירו מ-1977, שזכה לאחת התגובות החמות ביותר של הקהל לקראת סיום הערב.

ברוס ספרינגסטין, טום פטי ניל יאנג
פול מקרטני, בילי ג'ואל, דיוויד בואי