נשאר רק לרוץ

נקמת הטרקטור

Anova music
4.5/5

נשאר רק לרוץ. נשאר רק לברוח. אין מפלט. אבל המוסיקה. מה היינו עושים בלי מוסיקה. מה היינו עושים בלי נקמת הטרקטור. טוב שיש נקמת טרקטור אחת. טוב שיש בללי אחד. הרוק המקומי אינו יכול בלעדיהם כמו שהוא אנו יכול בלי ברי סחרוף אחד, בלי פורטיס.
שמעתי עשרה שירים, למעשה שבעה חדשים (שלושת האחרונים הם חידושים). אלבום של אווירה, של זרמי דכדוך יפים, של דרמה שאינה נוגעת במלודרמה, של שכבות צלילים שמייצרות אווירה חורפית, של טון כאב אמיתי. של "תעתועים" (שם שיר) אלקטרוניים מלטפים במלנכוליותם, מעובדים לסיפור מתח. של היבט על מצב קיומי מבאס.
אבי בללי שר בטון טעון מאופק על מצב קיומי. שמתחלף לזעקה מרטיטה בתוספת קול נשי: "אולי היום אולי מחר, משהו כאן נשבר/ אולי היום אולי מחר משהו כאן נשאר". צומררתי.
צליל ויולה, פסנתר וקצב מידטמפו מובילים ל"ברלין" בפתיח ארוך, שמקדים שיר ספוג אווירת עצב צובטת. דוק של מסתורין מרוסן בעיבוד יפהפה של קצב ומיתרים.
אבי בללי שר רגוע "נשאר רק לרוץ". שיר מינימליסטי שמבטא את עומק החידלון. אפילו השמש והירח לא לטובתו. המסקנה – אין ישועה, אין תשובות, לבד תלך על האדמה הרותחת ואליה. אתה תלך מכאן והעולם לא יגיב. הפרידה מקבלת גם משמעות של מוות. השאלה היא איך אפשר לרכך? כנראה שלא. לנשארים נותר לכאוב ולהמשיך.
צליל בס מאיים בפתיחה, קצב מידטמפו, טון נמוך, תזמור מיתרים שמייצר מתח – מצליחים לשדר את התחושה המבואסת וגם התשוקה (לדעת). מילים, לחן, עיבוד חוברים בתיאום מופלא כדי לשדר את הדרמה וליצור את האווירה הנכונה.
אבי בללי מנמיך טון כדי להעמיק לבטא את תחושת האסון הממשמש ובא ב"על הקצה" באווירה אפוקליפטית מחלחלת ובטון משווע למפלט. ("שמיים תנו קצת מים לשטוף חלום עוד יום אחד") וגם הדרמה הסרקסטית של "אדרלנין" – שיר על בריחה מזווית אחרת: "עם אדרנלין בתוך הדם/ כולם חולמים/ לעוף מכאן/ בתוך מסכים של פלזמה/ להביט על העולם" . הפעם בללי סוער, כמו גם העיבוד הרוגש המשלב מיצרים וקצב שמייצרים את האדרנלין המוסיקלי.
וגם ציניות – ב"הכל טוב" הטון הנמוך אף יותר מאיים מאשר ציני בפתיחת השיר. בהמשך אפשר לרקוד את הרוקנ'רול עם חיוך ציני. הפראזה "הכל טוב הכל טוב", שנישאת על קצב עוצמתי תזזיתי, מצליחה להעביר את התחושה של גן עדן של שוטים.
שנרגע מהלחץ עם מוסיקה מזרחית? ב"גאות". מפעיל איתמר דוארי דרבוקות. אוריינטציה של מוסיקה ערבית. האם זו מהדורה פרודית של אבי בללי על שבלונת שיר האהבה הים-תיכוני? מכל מקום, שיר יפהפה. מותר לחייך.
אחרי 7 שירים מגיעים מעין 3 בונוסים: קולה של יסמין אבן מייפה את "כנפים שבורות" (2001) בעיבוד "פינק פלוידי", וגם "ג'ונגל פיתוח" מתוך "זכות הצעקה". בסוף: עיבוד אלקטרוני דאנסי טעון וסהרורי ל"מתנתקת", שיר על יחסים קשים, מאלבומם הראשון, הכי קוהרנטי לאלבום החדש מתוך השלושה הנ"ל.
מה שמוביל לתחושה של החמצה מסויימת – שנקמת הטרקטור לא השלימו לפחות 10 שירים חדשים, אבל גם כך יש מקום לריגושים מחודשים.

הרכב: אבי בללי – שירה ובס, אופיר ליבוביץ' – גיטרה, גליה חי – ויוה ושירה, עידו זלזניק – קלידים, פסנתר, אביב ברק – תופים.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן