לקראת סיום עלתה לבמה דיאנה גולבי. ריח של "כוכב נולד" עמד באוויר. המנגינה הזו של "בדרך שלך" – איך אומר שיר האודישנים של כוכב נולד מעונה 9 – המנגינה על עצמה שוב חזרה, כאילו עידן עמדי עדיין ממשיך את המומנטום. ראינו קהל עומד ושר. הבנות שבתחילת הערב רצו לבקש חתימות משלומי שבת.
אבל עמדי כבר לא שם. יכול להיות שבערב ההשקה הבא שלו, כבר נפרד מ"כוכב נולד". לא חייבים להיאחז ברגעי התהילה ההם לנצח. היו בערב הזה, שציין את אלבום הבכורה שלו, כמה שירים שכבר ילכו איתו לתמיד. בטח – "כאב של לוחמים", "זאת האמת", "עכשיו", "תשליך". "כוכב נולד" לא רק קיצרה דרך, היא גם התוותה דרך. כבר אז הצליח עמדי להשחיל לתחרות  מוסיקה מקורית. לא רק קאברים.
יש לו את זה. את המנגינה המלודית ללא עוררין, הסנטימנטליות ללא ויכוחים, התחושתית ללא לבטים, האישיות שלא משקרת. משהו אמיתי. הסלסול החם, השירה האותנטית. הוא אינו זמר של קונפקציה. יתכן שזה יעלה לו ביוקר (הלוואי שלא). זמרי קונפקציה ממלאים קיסריות ונוקיות ואולמי שמחות. אם לא יתחולל מהפך, עמדי לא יגיע לשם, לצערו של מנהל הבנק שלו, לשמחתי שלי, ואני בטוח שגם לשמחתו שלו.
יגידו עליו – מיינסטרים. מוסיקה אינה רק בשביל פיין שמעקרים. גם במתקתק-נוגה-רגשני-מרגש הזה יש אמת. אצל עמדי אין פוזה. הוא אינו זמר של מניירה, ולא דבק בו גרגיר של מסחור. הוא חתום על שירים (טקסטים) טובים, שבין חוויות אישיות ("כאב של לוחמים", "מה שנשאר", "אלייך") והתבוננות על העם שבתוכו הוא חי ("ישראל", "תשליך"), אם לצטט מתוך מה שכתבתי עליו בעבר: מנגינת ליבו פוגשת את מיתרי קולו, והם שווים, משהו שאין לזלזל בו בעידן, שכל סינגל שני במוסיקה הים תיכונית הוא אינסטנט.
מוסיקה: נדמה לי שאלבום ראשון עדיין אינו יכול להצביע על עיצוב סגנון-צליל. פופ ים-תיכוני? השילוב של סאז (יניב טייכמן) בשיר "נשכח או נסלח" העניק יופי מיוחד לשיר, גם לסאונד, שסבל לעיתים ממשהו לא נקי, מכביד משהו, פה ושם מעומס יתר. (כלים אקוסטיים, כמו כינור, שלא נשמעו) נדמה לי שצליל אקוסטי יותר, שילוב נכון של האלמנט האוריינטלי היה מעניק לו נקודות זכות.
ריגושים: מגיעים מהשירים ה"צבאיים", כמה אירוני, אבל שדה הקרב, מוראותיו ונופליו מולידים שירים יפים: מתיישב לשיר את "המכתב האחרון" שהלחין למילותיו של משה אוחיון ז"ל, שנפל בקרב במוצב ריחן, ברצועת הביטחון בדרום לבנון ב-1995. כמובן, "כאב של לוחמים" שהולך איתו מכוכב נולד. שיר לאהובה על רקע טראומה של לילה אחד בשדה הקרב. מנגינת ליבו פוגשת את מיתרי קולו, והם שווים. הצרחות והדם לא מגיעים לשיר הזה. רק קול הצער שמבקש חמלה, רגש שמפעפע וגם מחלחל באמינותו.
עמדי אינו זמר של מהפכים. הוא ילך בדרך הזו, ואמינותו היא שתנווט אותו בהמשך. מה שאומר: דרוש דיסק שני כדי שהתמונה תהיה שלמה יותר, בהירה יותר, תעניק לו סופית את הגושפנקה של אני-כאן-בשביל-להישאר.
שירים: ישראל, זמר מדורות, אלייך, נכון להיום (קאבר מ"2 צדדים למטבע"), רץ אל האור, המכתב האחרון, כשהייהו ילדים, נשכח או נשלח, עכשיו, זאת האמת, תשליך. הדרן: כאב של לוחמים, הדרך שלך, מה שנשאר.
נגנים: איתמר מאירי – גיטרה חשמלית, איתן רז – תופים, יניב טייכמן – עוד וסאז, מאיה לי רומן – כינור, אבי חזות – בס, אופיר כנר – קלידים. עיבודים והפקה מוסיקלית: איתמר מאירי ואיתן רז.

עידן עמדי בהופעה
עידן עמדי – ראיון