ונחיה

אלי גורנשטיין

היי פידליטי
4/5

לאלי גורנשטיין הייתה הארה. התגלות. תאונת דרכים שממנה יצא בנס הובילה לדיסק הזה, שירים על חיים ומוות, "שירי משוררים", מושג שנטבע בערבים המיוחדים של גלי צה"ל מתוך צורך לבדל אותם, להדגיש: אין שיר של משורר שלא נכתב להלחנה כשיר שנכתב להלחנה של הפזמונאי, או להבדיל היוצר-זמר, הסינגר סונגרייטר.
אלי גורנשטיין אינו זה ואינו זה. אמנם הלחין את השיר הפותח "ונחיה" (אברהם חלפי), אבל בעיקר – הוא מבצע רב כישורים. Multi talent שבא להעניק פרשנות. אלי מגיע מהתיאטרון, מאוריינטציה של סווינג (תוכנית שעשה משיריו של פרנק סינטרה). הוא אינו עוד "זמר פופ". הוא הבל קנטו התיאטרלי, קורטוב של אופרה ולא מעט ג'אז.
מילים: מי שר היום: "בלילה סהור מול חלונך עומדת עיר/ טבולה בבכי צרצרים" (אלתרמן) או: "אם חיי לא יגעו בחייך לא אוכל לשאתם" (יהושוע סובול)
הבחירה ללכת על פרויקט "שירי משוררים" היא נועזת, מאתגרת, אף מסוכנת. זה מתחיל בבחירה. כלומר ב – למה בחרת בשיר המסוים, ההמשך בהלחנתו. יש והמוסיקה מרחיקה מ"כוונת המשורר", יש והיא מקרבת, וגם מקרים נדירים שהיא מעניקה לו קסם שלא היה בו "על הנייר", וכמובן הביצוע שעשוי לקרב, להעניק יופי ועומק.
יש בשורות: הבחירות שעשה גורנשטיין לא רק ביחס להארה שהייתה לו בחייו – מוקפדות, בטח לא אקראיות. אבל לא רק: גם המוסיקה (לחן, עיבוד) במקרים לא מעטים מעניקה להם ערכים מוספים, אם זה הצליל המינורי, הסווינג, פאנקי, מעברים מפתיעים, העיבודים המצויינים של גיא ויינגרטן. נכון: השירה של גורנשטיין נשמעת פה ושם "אולד פאשן", אבל לרוב הוא נמצא בתוך השיר מתחבר, וזה מה שחשוב.
מוסיקלית, זהו דיסק ורסטילי מכל בחינה. שני שירים של אברהם חלפי "ונחיה" (גורנשטיין) ו"שעת הירח הטוב" (וינגרטן) שפותחים את הדיסק אינם דווקא המשובחים בין ה-15. "שיר לזכרנו" הוא הארה של ממש, גם שיר לזכרה של הרומנטיקה של פעם. "בשביל החלומות שמעתי צעדיך/ עלי הסתו נושרים משמלתך הארוכה/ בבוקר סתו שוב התעוררתי בלעדיך/ לעוד יום תפל של אהבה סדוקה"
אנשים צעירים לא יבינו זאת. גורנשטיין שר בעצבות מלאת כוונה, בפיסוק של זמר בלדות אמריקני מהפיפטיז. הפסנתר של גיא וינגרטן משתתף בצער אהבתו. גם חלילו של שם טוב לוי מוסיף צבע לירי לטון החם המתגעגע הזה.
"הודיני" גם הוא של יהונתן גפן מגיע באווירת מועדון הג'אז של פעם, "ירח" של אלתרמן ללחן של שלמה יידוב ובהשתתפותו זורם באווירה ים-תיכונית בסגנונו הטיפוסי (של יידוב), סוג בלוז של יוני רכטר ל"עוד פעם" שיר אהבה מרטיט של יהודה עמיחי, נוגה-נוגע מחלחל – "עוד פעם היי מלכותי של מטה/ מעבר לדלת שאין דרכה חוזר", "גם אם המלחמה צודקת" של חנוך לווין שהלחין אולארצ'יק – מחאה אנטי מלחמתית נוקבת מושרת נמוך ומאופק בליווי נשי בעיבוד מינימליסטי ("גם אם המלחמה צודקת/ חלקה אחת יש למת") וגם אבנר קנר שמשתתף בצער דוד אבידן במנגינה יפת תוגה – "מה אתה בוכה"
נורית גלרון מצטרפת ל"אורחת זרים" של דוד גרוסמן שהלחין יוני רכטר, שיר הומוריסטי על אורחים בבית וצפיפות בגוון ג'אזי יפה. ב"ולמה" של מאיר ויזלטיר, על מי שלוטשת עיניה למקום אחר בשעה שהיא הולכת מחובקת עם הבחור שלה, קורה כמעט הנס,  כאשר הלחן של גיא ויינגרטן מתחבק עם המילים, מעניק יופי אותנטי לשיר. כנ"ל העיבוד לשיר "מי זה יכול" – של עמיחי שמתחיל ב"בואי נרדם עכשיו רחוק מצורך/ האנשים לבנות להם מגדלים" ללחן של איילה אשרוב. הפסנתר המינורי, השירה המדויקת, המעבר היפה לדקלום דיבורי, הליווי הג'אזי האינטגרטיבי לטריו פסנתר-בס-תופים.
אלבום "שירי משוררים" משובח – בבחירות, בלחנים, בעיבודים, בשירה (דיקציה, הבעה, הטון החם). איך פתחנו את הרשימה הזו. לאלי גורנשטיין היתה הארה, וכל מי שלקח חלק בדיסק הזה ידע לסייע לו להשלימה.

"ונחיה" של אלי גורנשטיין (58, שחקן הקאמרי) צמח מתוך הריסות תאונת הדרכים הקשה שחווה לפני כשנתיים. " אלי אסף אל הפרויקט את הטקסטים של המשוררים המדהימים ביותר שבהם התברכה ארצינו: אברהם חלפי, יונתן גפן, אבות ישורון, נתן אלתרמן, יהודה עמיחי דויד אבידן, חנוך לוין, יהושע סובל, דויד גרוסמן, נתן יונתן, מאיר ויזלטיר ודליה רביקוביץ'

את הטקסטים הלחינו שלמה גרוניך, יוני רכטר, שלמה ידוב, אבנר קנר, אלון אולארצ'יק, איילה אשרוב וגיא וינגרטן שגם עיבד והפיק מוסיקלית את האלבום.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. שאפו ענק לזמר כן אלי גורנשטיין הוא זמר וביצועיסט נהדר נכון הוא מגיש זאת בהגשה תאטראלית אך כמה זה נפלא דיסק נהדר עיבודים ג'אזיים מרגשים ההפקה יוצאת מהכלל תענוג צרוף לא מפסיק לשמוע והמילים שירה מענגת בעברית שלה יופי

  2. אלבום נהדר, כמו שעשו כאן פעם. שירים יפים, עמוקים, מרגשים. שירים שאפשר לשקוע בהם, לשמוע עשרות אם לא מאות פעמים ולא להתעייף.

    אלבום שיהיה טרי גם בעוד חמישים שנים.

    תודה לאלי על ההשקעה והחזון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות