על הכתבה ב-7 לילות

שלומי סרנגה בסדר

0/5

פתחתי את עמודי החדשות של ידיעות אחרונות (23.9), וכותרת די מוצנעת בישרה, כי "שלומי בסדר". מעל התנוססה תמונתו של הזמר שלומי סרנגה. מה קרה? מה בסדר? אמא שלו הייתה מתה(חס ושלום). יצא בשלום מתאונת דרכים? נפל מקומה שלישית? הותקף על-די בריונים?
לא זה ולא זה. הידיעה התייחסה לכתבה שהופיעה ממש באותו גיליון שישי במוסף "שבעה לילות" תחת הכותרת "רעב", שנועדה, לכאורה, לקדם דיסק חדש, אלא שעל השער התנוסס המשפט: "איך הפך שלומי סרנגה מאל יווני עם להיטי פלטינה לגבר שחי עם כשלונות ולא מפחד מפחמימות"… ואילו כותרת המשנה של הכתבה התייחסה לתקופה מבאסת שחלפה כביכול על הזמר: "חורף קשה עבר על שלומי סרנגה. אין חתונות, אין פרנסה, אין כוח לחדר כושר, שנתיים אחרי הלהיטים שהיו אמורים לעשות ממנו מיינסטרים, הגל המזרחי שטף את המדינה והשאיר אותו עם כמה אירועי טייקונים, אבל בעיקר עם חרדות וכמה קילו חדשים".
הכתבה עצמה אף עוסקת במזון שהעלה את משקלו – בעיקר מגשי בורקעסים ששלומי אוהב לרדת עליהם כשאין לו מצברוח. בין הצילומים – נראה שלומי סרנגה צעיר ורזה מודל 2003 כמו "בובת חרסינה", כך נראה לפני 7 שנים.
הכתבה מגמתית בעליל – כדי להראות שהזמר ה"יווני" שניסה לחתוך למיינסטרים – הוא חתיכת כישלון מאוכזב ומתוסכל מול הגל המזרחי הגואה. בין השאר – כך אפשר יהיה להסביר את ה"השמנה".
זה מה שקורה, כשרוצים להשיג כפולה בעיתון של המדינה, כדי לקדם דיסק. נדמה, שלומי כל כך נבהל מהסיפור של הכתבת גבי בר חיים על זמר "רעב" וכל הרע-רע-רע-רע (והוא לא ידע שהוא כזה), שהוא, אני מעריך, דרש להוריד את הכתבה, או לחילופין להבהיר שהוא בכלל לא כזה ושהכל בסדר, שהוא שורד בלי הישרדות, שאין לו כלום נגד דודו ומשה מהז'אנר המזרחי.
העיתון-עיתונאי כרגיל יותר חכם מזמרים שמתפתים לענות על שאלות פרובוקטיביות שמנסות להוביל אותם לפינות חשוכות – עולם תחתון, סמים, הומוסקסואליות. למשל: מה חושב סרנגה על זמר מפורסם שיצא מהארון, והכל כדי לעבור לשאלה הבאה: האם זה נכון שאתה גיי? וגם: לברר מה עשה בחתונות של טייקונים, ואיך בכ"ז מתחבר עם אהלי המחאה וכמה הוא איש משפחה רע .
עיתונאים מתנשאים בציניות על זמרים, מנסים לסחוט מהם סיפורים שיראו כמה הם (העיתונאים) יותר אינטליגנטיים, ואיך הם משיגים את טרפם, תשובות שיולידו איזו כותרת עסיסית.
זה להקיא לא מהבורקעס של סרנגה, אלא מהניסיון לעשות הון תקשורתי על גב חולשותיהם של זמרים מפורסמים. שיא נמוך: הכתבת הכניסה עצמה לכתבה בקשר להרגלי בילוייו ויחסו לאשתו: "אם היית בעלי, היית חוטף אחת לפרצוף" …
שלומי סרנגה ניסה לעשות שינוי בדרכו המוסיקלית. הקהל הישראלי, מן הסתם, לא התביית עליו. האם כתבה בעיתון עשויה לשפר מצבו? – לא. מצד שני, זמר שמוכן להיחשף, או "לדבר על הכל", כמו שאומרת כותרת הפרומו הנפוצה בעיתון של המדינה, רק כדי לקבל שער, צריך לדעת מהו תג המחיר שעליו לשלם. אגב, אני לא בטוח שכפולה בעיתון של המדינה מוכרת טוב יותר דיסק. לכל היותר היא משפרת את תפוצת העיתון, שמודע ליצר המציצנות של הקוראים ולרצונם לשמוח לאידו של זמר מועד – אם לא באמנות שלו, אז במוצא פיו.
קיבל שער, וגם ידיעה שנראית כהתנצלות בדפי החדשות של סוף השבוע. הנזק גדול מהתועלת. אני מעריך שהוא היה מעדיף ללא שער וללא התנצלות וללא כלום. או לפחות: התנצלות בגודל השער שקיבל עבור הסיפור…

מוסיקה? תקשיבו מטה ל"צלם רחוב", הסינגל החדש שלו.

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות