טון מלנכולי, צבעי מוסיקה אפרוריים, מוסיקה מלודית כאוטית. נכנסים לעולם הסוריאליסטי משהו של השלישיה מבפאלו שעשתה את צעדיה הראשונים בשנות השמונים ועכשיו מגיעה לאלבום שישי.
ג’ונתן דונהיו, הזמר והגיטריסט הוא שנותן את הטון הדואב-חלומי הזה. מרקורי רב נמצאת חזק בשבעים. מי שמצא קווים מקבילים ל"פינק פלוייד" כנראה התכוון לקטעים כמו In The Wilderness ו- My Love. מרקורי רב מייצרים רוק תחושתי, שניזון מאותם אלמנטים שאפיינו את להקות פסיכדליה כמו "פינק פלוייד". "אין א פאני וויי" זה חיבור בין ההרמוניות של ה"פט שופ בוייז" והביטלס. השינוים המלודיים-הרמוניים הם שעושים את האלבום הזה ייחודי ומיוחד.