בהר, בענן In the Mountain in the Cloud

Portugal. The Man

התו השמיני
5/5

רק על השם הביזרי (כן, שימו נקודה בין Portugal ו – The Man) מגיע קרדיט ללהקת האינדי האמריקנית (נוסדה בווזילה, אלסקה) הזו שאנחנו מגיעים אליה באלבומה השישי, שצליליו נשמעים פסיכודליים, תירצו  – ניאו פסיכודליים, צלילים חלומיים-דרמטיים. נדמה לי, שאין כל בעיה להתחיל עם ההרכב הזה רק באלבום השישי. לפי הביקורות שקראתי – הקודמים שלה לא היו כה לכידים כמו האלבום הזה.

אם הכאב היה צבע לצייר עליך,
ליבך היה צבוע כחול.
הייה ציור, היתלה שם עד שגופך יפגוש את ראשך.
עשויים כסף.
אתה האחד שהם מכנים ישו.
שלא ידע כל רוק אנד רול.
רק משימה עשויה רובים שהם נתנו לנערים בווייטנאם
אבל הם תמיד אמרו לו

יש טירוף בכולנו.
יש טירוף בכולנו.
כך ש
מי הפר את הכללים?
מי הפר את הכללים?
מי הפר את הכללים?

כך נפתח האלבום – קולות גבוהים הרמוניים בעיבוד לכלי מיתר וקצב. הטונים האלה ממשיכים גם ב – Floating Time is'nt working my side:

אנחנו אולי לא אבודים
אבל אנחנו עדיין חסרי אונים בסופו של דבר
רק תזכרי שאת צפה
זכרי את אהבתנו
שוחים בחוסר יציבות
זמן עם המשפחה והחברים שלנו
אני יודע שאני לא אבוד
אני רק חסר אונים בסוף

המילים והצלילים מייצרים מורכבות מקורית, מוסיקה קליטה, פופ ארט. חוויה אקסלוסיבית. טקסטים – נגד מלחמות, פוליטיקאים, מטריאליזם, וכמובן בעד אהבה הבנה וכו'. מה שיפה בדיסק הזה הוא האינטרקציה בין הטקסט האיכותי למנגינות הקסומות והקולות הגבוהים. Sleep Forever בסיום מעיר. משאיר טעם של עוד.

Sleep Forever

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות