אפשר עוד לבחור את יוצרת-זמרת השנה תשע"א? הדיסק הגיע לפני ראש השנה. זה בסדר? – אז בחרתי. למי שיש בעיה עם זה, לא איכפת לי להכתיר את מרב סמן טוב גם כזמרת השנה הבאה. איזה מבקר נפלא, מחלק תארים בקלי קלות.
עזבו תארים. תקשיבו למרב סימן טוב. 12 שירי מסע לתוך עצמה, מול עצמה, מול אלוהים, מול אהבה ואוהב, טונים של דכדוך, תשוקה, חשבון נפש, תחושות של תסכול ועד תקווה. שרה על פגיעות בענייני בינו ובינה. מצד שני – משדרת נואשות חיפוש מפלט, נחמה, אהבה.
כתיבה איכותית. לירית. דרמטית, ובעיקר – מדייקת בשירה, מתקרבת אל עצמה, נמצאת בתוך השירים. מרב סמן-טוב יודעת לחלק אנרגיות קוליות, האינטונציות שלה מדויקות, והתחושה עוברת, לא רצה לפני השיר, אלא נמצאת בו, בתוכו. דרמטית במינונים נכונים, נשארת בעולמה בלי להתייפות במשהו. סלסוליה מאוד מעודנים.
הגיוון יפהפה כמעט בכל: לחנים פשוטים-סימטריים, לחנים מורכבים, עיבודים מינימליסטיים (פסנתר) גם עשירים (כלי מיתר) מעברים בין מערבי למזרחי ("יה" – מעבר לצעד תימני בסלסול אוריינטלי), שימוש בצליל חשמלי לצד כלים קלאסיים מובהקים, מהלכים מלודיים מורכבים כאלה "סשה ארגוביים" ("נעליים אדומות") עיבודים קוליים מרהיבים (ב"נגיד ש…", וב"אל תגידי לא" שנשמע בעיבוד הקולי הימנון לשירה בציבור) עיבודים שמעצימים את חוויית השיר, שמייצרים מתח נכון, חלקם משאירים אותו בקווי מתאר ליריים. ריגושים רבים.
וכבר אפשר לדבר על שירים "קלאסיים" כמו "והים יבער" שילך איתה לנצח, צל"ש למעבד עמוס בן דוד שהיה איתה במסע הזה. אלבום של שירים טובים וטובים יותר. אין כאן "פחות" טובים.  אחת היוצרות-זמרות הטובות והמשמעותיות ביותר ששמעתי במוסיקה המקומית בשנים האחרונות.

מרב סמן טוב – ההבטחות הגדולות של אן.אם.סי