סוזן בויל עושה את Enjoy The Silence הקלאסי של דפש מוד? מה בעיה. אחרי התחרות ההיא, אחרי שהעולם חיבק אותה בענק והזמין את אלבומיה במיליונים – היא הולכת על כל הקופה. בטח כשחג המולד כבר מהבהב, ויש אלבום חדש בפתח (Someone to watch over me) ההפקה לוקחת אותה לרקיע החלומי כדי ליצור צליל מחניף. זה כל הסיפור, ואתם יכולים להשוות למקור.
סוזן בויל מעניקה לשיר את ה"שתיקה". את השמיימי. יש יאמרו ככה מורחים שיר. "מילים רק יכולות לפגוע" אומר השיר. בויל אינה פוגעת בשיר המקורי, גם אינה מעניקה פרשנות מפילה. הבעיה אינה בשירה שלה אלא בעיבוד לקאבר. פסנתר נוגה מכניס את סוזן בויל ל"שקט" של דפש, אבל בויל מפספסת את העוצמה המלודית של השיר. מרטין גור כתב את השיר כבלדה, אלא שבגרסה הזו השיר הואט עוד יותר, נהייה מוסיקה קלאסית יותר – והוציא את הרוח ממפרשי המקור. מתברר שגם קול נפלא כמו של בויל לא יכול להציל שיר מעיבוד רע.
"מילים כמו אלימות/ שוברות את השתיקה/ מתרסקות / אל תוך עוללמי הקטן/ מכאיבות לי/ דוקרות בתוכי/ האם אינך יכול להבין/ הו, ילדי הקטן"
Words like violence/ Break the silence/ Come crashing in/ Into my little world/ Painful to me/ Pierce right through me/ Can't you understand/ Oh my little boy//
All I ever wanted/ All I ever needed/ Is here in my arms/ Words are very unnecessary/ They can only do harm/ Vows are spoken/ To be broken/ Feelings are intense/ Words are trivial/ Pleasures remain/ So does the pain/ Word are meaningless/ And forgettable//
All I ever wanted/ All I ever needed/ Is here in my arms/ Words are very unnecessary/ They can only do harm