להיות מאושרת

שונטל

מילים ולחן: יניב דהן עיבוד : יעקב למאי
3.5/5

מילים: הגיע הזמן לחוקק חוק מסודר העוסק בכותבי מילים לשירים. כדי להיות עורך דין, מורה, מהנדס, נהג אוטובוס, אתה נדרש להציג תעודות. בכתיבת מילים מוסיקה – המזרח פרוע. אין דין ואין דיין, אין גבול ואין מגביל. והמבקר יכול להמשיך לכתוב. שיכתוב, והעם ימשיך לחגוג. אבל בואו ניקח פן אחר של הנושא: האם הטקסט של שונטל,  שאתם קוראים מטה "מוכר" – את השיר, את הזמרת? תרשו לי להטיל ספק. הבית הראשון אינו שירה אלא הסברים. "קצת קשה לאדם להודות שהוא חש מאויים, לא בגלל האמת, רק בגלל שלקום וללכת זה תמיד יותר קל מאשר להסביר מה קרה". אלו מילים להלחנה? ככה לא כותבים שיר.
לחן: כאן אני מעניק ליניב דהן תעודת מלחין רשמית. מנגינה שלוקחת את הזמרת לאצבעות שלוחצות בסלולר "הורד".
זמרת: בדף היח"ץ שהגיע מגלים לנו משהו, שהוא ממש חור בהשכלה: "שונטל היתה הזמרת המזרחית הרשמית הראשונה ששירתה בלהקה צבאית". שטפתי את עיני. "הרשמית הראשונה בלהקה צבאית"? זה נשמע כמו שהבוחנים במבחנים לקבלה ללהקה אמרו: "חסרה לנו זמרת מזרחית ללהקה. אז בואו נכניס פעם ראשונה ונעשה צדק"…
לעצם העניין: מנסים ללא לאות והפוגה להמציא שרית חדד חדשה. שונטל יודעת לסלסל, נתמכת בעיבוד בסדר, אבל הטקסט, הדיקציה, והניסיון הזה לייצר עוד שיר אהבה ים תיכוני שבלוני מתבכיין – בעוכריה. שרית יכולה להיות רגועה, בינתיים.

אין דבר שרציתי יותר רק להיות מאושרת./ קצת קשה לאדם להודות כשהוא חש מאויים
/ לא בגלל האמת רק בגלל שלקום וללכת/זה תמיד יותר קל מאשר להסביר מה קרה/ אם נזכרתי מאוחר רגשותיי הם מהעומק/ שקוראים לי עכשיו אלייך באהבה

אילו יכולתי היום הייתי נותנת / את הלב את והנשמה/ הכל רק להיות כאן איתך

כי כשאתה לצידי / יש שמש זורחת ומאירה/ את החושך והשממה / שהותרת בלב כשעזבת/ ועכשיו כשאתה לא כאן / אז הכל נראה לי אחרת – במרוץ נגד הזמן/ לא מוצאת לי מנוחה

כשעזבת השארת בלב הרגשה של שלכת/רק במקום העלים שנשרו לי זלגו הדמעות/אז חשבתי לרגע שזו היא סופה שחולפת / והיא לא תהרוס את הקן שבנינו יחדיו / אם עדיין לא מאוחר רגשותיי הם מהעומק/ שקוראים לי עכשיו אלייך באהבה

אילו יכולתי היום הייתי נותנת / את הלב והנשמה/ הכל רק להיות כאן איתך

כי כשאתה לצידי / יש שמש זורחת ומאירה/ את החושך והשממה / שהותרת בלב כשעזבת / ועכשיו כשאתה לא כאן / אז הכל נראה לי אחרת – במרוץ נגד הזמן/ לא מוצאת לי מנוחה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אם זוהי הקורספונדנציה של גברת חדד, האחרונה יכולה ללכת לישון בבטחה. גם ג'ולייטה וכל שאר הזמרות הנפלאות שלנו. אני, על כל פנים, נרדמתי כבר באמצע פיזמון ראשון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן