הכביש לרואן

סופרגראס

פרלופון, הליקון
5/5

פתיחה: אקורדים של גיטרה אקוסטית בודדת, שאחריה נכנסים  פסנתר וכלי נשיפה. שתי דקות של תזמור לא שגרתי יחסית למה שמקבלים מלהקות רוק שנות האלפיים. ואז הזמר הראשי גאז קומבס מגיח בטקסט על "התאבדות בפרסומת".עיבוד מורכב, ואין ספק שמדובר בהרכב שמאתגר את עצמו בכיוונים חדשים. את הסופרגראס ממש לא מעניין באלבום הזה עוד להיט פופ.  בואו נשאיר את העבר שלהם בצד. זה משהו חדש.  איכשהו תמיד תמצא אצל הסופרגראס משהו שמתקרב לביטלס, מעברים לא צפויים, אלמנט פסיכודלי, סווינג לטיני ("קפה בסיר") ריפים מדהימים עם קו בס פאנקיי ("הדרך לרואן") משהן ג’ון לנוני מעוטר בצלילי גיטרה ספרדית (Fin) מנגינות אולטימטיביות כו "סט פטרסבורג". בסך הכול, ליגת על של מוסיקת רוק שלעולם אינה צפויה. הצעה: בהאזנה אחת לא תבינו למה התכוונתי.  

Supergrass – Road To Rouen

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות