קונצ'ה בויקה Concha Buika הייתה כאן בפברואר. הופעה מרטיטה במשכן לאומנויות הבמה. מסוג הזמרות של לראות ולשמוע פעם בחיים, אחרת באמת ההפסד הוא כולו שלך. לפני שאומר שהאוסף הזה מחזיר לחוויה האולטימטיבית של פברואר, אצטט מעצמי: מי שלא שמע את קונצ'ה בויקה שרה על אהבה, לא שמע זמרת שרה על אהבה.
המילים בספרדית, אבל לשפה קוראים רגש. אין מילה אחרת. והרגש פורץ ממנה בדיאלקט של שירת פלמנקו צועני, חוצה את האוקיינוס ופוגש במוסיקה קובנית ובג'אז האמריקני. היתוך סגנונות נדיר, שאינו מקפח שום מקור. הצער והתוגה שבוקעים מהשירים הספרדים הישנים שנקראים coplas וההפלמנקו, הכאב והדרמה. ועכשיו אפשר להתמסר לדיסק הכפול שמכיל תמצית מהרפרטואר שלה + שני שירים חדשים: Sueno Con Ella – "החלום שלה" ו – Como Era. הבעיה המרכזית לאוהביה"
הדיסק הכפול מתיימר להיות הבסט אופ שלה. לא בדיוק. אבל כשבאים לדבר עלל דיסק של בויקה – מי מחפש להיטים. מחפשים את הקול העשן הזה, את הניו-פלמנקו-סול-קובני בתמהיל מופלא שעיבד והפיק הגיטריסט חבייר לימון עם הרבה פסנתר וטאץ' ג'אזי. יש פה מקבץ סוחף של שירים, וביניהם En El Ultimo Trago ו – Somos המכניע בליווי צ'וצ'ו ולדז הקובני בפסנתר. גם דואט עם Seal שנקרא You Get Me. אי אפשר לפסוח. והנה המשפט שהבטחתי: האוסף מחזיר לחוויה של המשכן בפברואר 2011.
