ריטה בפרסית? לא הזהירו אותה שזה ממש לא פוליטיקל קורקט עכשיו. שלא תתנצל. הכל בסדר. אחרי ההרצאה הארוכה שלה בקומה הרביעית ברחוב החרש בתל-אביב + הופעה של שלושה שירים (מסעירה) מול תקשורת הומה ורעבתנית, אני מוכן לאשר: ריטה בגרסה הפרסית חזרה הביתה. ואל לשכוח – היא פרסית. לא תקחו ממנה את זה. גנים. דם. יש לה רשיון.
כן, תגידו שורשים, תגידו בית אמא ואבא, תגידו "שאנה", "גולה סאנגם" ו"שה דומאד". לא בטוח שאני אבטא נכונה את המילים. אבל אני הולך להתענג על התבשיל שריטה הכינה במטבח האתני שלה, כמו נוסע מזדמן שפורש את מפת מוסיקת העולם ונותן לקצב להאפיל על המילים.
ריטה החליפה שמלה, והיא הולמת אותה להפליא. לא רק הולמת: יש תחושה שהיא דלוקה על הקומבינה בכל אבר מאבריה, וכשריטה שרה יש גם עניין של אברים. כולם משתתפים. העיניים, הידיים, הגוף. שילוב של פיסיות וחושניות ודמטיות. כמו היא אומרת: אני אראה לפרסים האלה איך צריך לבצע את השירים שלהם. אני אצית אותם באש שלי. שיגידו מה שיגידו על החילונית הטמאה הזו, אבל מוסיקה כמו מוסיקה פורצת גבולות – וגם האירנים למרות אחמדינג'אד ווהאייטולות והגרעין – יאהבו אותי. ראיתי את זה ממש בתגובות ובמיילים שקיבלתי מהקהל האירני. אז כן, אם היחסים עם אירן היו תלויים בריטה – מזמן היו מבטלים את תוכנית הגרעין.
נכון, נכון. אני שומע את ריטה אחרי ההרצאה על מוסיקה פרסית, ואיך הכל התחיל מאז שכנסיית השכל נתנו לה השראה לעשות משהו אתני, וזה ברור כשמש: כל הבערה הטבעית שלה התנקזה לתבשיל הפופ-פרסי-צועני הזה עם הרכב מוסיקת עולם שנראה כמו הסלטים הפרסים שהוגשו בקומה הרביעית. הכל כאן צבעוני, חם, טמפרמנטי, תשוקתי, יצרי. כל מה שתגידו. אה השמחות שלה, שפורצות מתוכה.
ריטה כינתה את המפגש עם המוסיקה של ארץ הולדתה – "התכתבות עם הרבדים הטקסטואלים המטפורות וכו". התכתבות – זוהי מילה קטנה על מה שתשמעו בדיסק ובמופע. ריטה לא רק מתכתבת. היא מגיעה לשם – למסיבות האירוסין, לחינות, לימי ההולדת והחתונות, כשאמא שלה היתה מתופפת על הטומבאק ושרה את שירי השמחות.
עמי רייס ורן אלמליח, המפיקים המוסיקליים, עזרו לה להפוך את המפגש להרבה יותר מאשר "התכתבות". זה קורס מעשי באיך להפוך מוסיקה פרסית לפופ אתני שיכול להתכתב יותר עם גורן ברגוביץ', אמיר קוסטוריצה ובלקן ביט בוקס.
חוץ מזה: פרק חדש בקריירה. פעם הליקון הייתה מחוברת לוריד שלה. היום אנשי אן.אם.סי אוכלים אורז פרסי ומקווים שמהתבשיל הזה הם ימכרו הרבה ריטה באריזה פרסית. לפחות על הנייר: המגמות  איתם. רוח צוענית חזקה נושבת, והקהל נוטה להיסחף. האם גם ריטה תסחוף אותו? ורק בקשה לי אחת: אל תכניסו לכאן את המילה אחמדינג'אד. אני יודע על מה אני מדבר.

ריטה – השמחות שלי ביקורת

ריטה – על האלבום החדש