חלומות-אושר-אהבה. מה היחס ביניהם? דודו טסה מנסה להכיל הכל בשיר קצר. יומרה לא קטנה. מה ה"חלומות" שמוציאים החשק לחלום? איזה אושר איננו רוצה כי יברח לו? והאהבה מה מקומה? "לא הבטחתי אהבת עולם". תאמינו לו: הוא מוכן אפילו לשיר ברחובות. כשמקשיבים לדודו טסה, מבינים כי המילה הכתובה ממתינה להלחנה, אחרת תישאר יומרה עירומה. מוסיקה מעניקה למאזין פתרונות טובים יותר ממילים.
טסה מצליח להעביר את חווית ההזיה: בנוסף למנגינה קסומה, המהלך המלודי טיפוסי לטסה. השיר מתפתח לאיטו. טסה מעניק למילים עוצמה פנימית שפוגשת את מיתרי הקול. הטון נוגה מלא כוונה ונשמה. העיבוד מייצר תחושה סהרורית. "ברחובות האלה אני שר" נשמע אכן שירה תחושתית שלוקחת לחלום. מבנה השיר יפה: מהשקט והקול המהדהד אל פסגת הרגש, הצליל אקוסטי רוגע ומייפה, הקצב והאלקטרוניקה טוענים-מעצימים, ואז שוב חוזרים למקום השקט של התעוררות. סינגל ראשון לקראת אלבום חדש ("סחרחורת") מבשר טובות.
עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום, בשעות האלה לב קשה כמו יהלום, אם תלמדי אותי לרקוד, אני מבטיח לך שאוהב אותך אם לא לעד, אז עד שאתפכח
עם חלומות כאלה מי בכלל רוצה לחלום, חלון בלי בית, חבלים וסולמות, תנעלי טוב את הדלת שהאושר לא יברח, לא הבטחתי אהבת עולם אבל נתתי לך מפתח
בלילות כאלה, אני שר, ברחובות האלה, ברחובות האלה אני שר, בלילות כאלה / רק מחפש פינה לנשום
