האם הרצון האלוהי הוא שמכתיב וקובע את אופן ההתנהלות האישית שלנו בחיים, את נתיב חיינו? לרבים שמברכים בלשון הזו – נוח לחשוב כך. מגלגלים עינים כלפי מעלה ואומרים – מה לעשות, זה רצונו של אלוהים.
שגיא צורף חושב אחרת בשיר סרקסטי וציני. לחושך החברתי שמשתרר סביבנו תורמים גם העיתונאי הקטן, השוטר העבריין, שר האוצר הגנב והנשיא האנס. לא זה ולא זה עשו את מה שעשו מרצון אלהים. הם הם אחראים למעשיהם. אלהים משקיף מלמעלה. דרכם אינה רצונו. הסיום אף מחדד את התוכחה: במצב הנוכחי – המחלה הופכת לתרופה. ועדיין יש מי שיעצמו עין וימשיכו לברך, שהכל נעשה בדברו.
מנגינה לא אולטימטיבית, קול לא אטרקטיבי, אבל מוסיקה שאינה מחניפה, לא מנסה להיות להיט, תקראו לה "אלטרנטיבית". מעוטרת צליל אווירה אלקטרוני שמשמש פס קול הולם לתובנה היוצאת מהשיר. משרתת את תוכנו. דברו של התוכן מגיע.

הכל נהיה חשוך / הכל נהיה קשה / כשהכל נהיה עצוב / אתה מברך
/ שהכל נהיה בדברו

שהכל נהיה בדברו