קני בארון Kenny Barron ינגן באמצע ינואר 2012 במשכן. סיבה אמיתית להתרגשות. פסנתרן אחד ויחיד, מהענקים שכל מופע נוסף שלו הוא חובה. הלוס אנג'לס טיימס לא קימץ בסופרלטיב כשכינה אותו – "אחד מגדולי הפסנתרנים בעולם".
על ה"סופר טריו" שלו נמנים קיושי קיטאגאווה (קונטרבס) וג'ונתן בלייק (תופים) שמעתי דיסק טריו של בארון בהרכבי טריו שונים עם ג'יי לאונרט בבס ואל פוסטר בתופים, עם בסטר ויליאמס בבס ובן ריילי בתופים, עם ססיל מקבי בבס ואל פוסטר בתופים.
שמעתי תמצית  נגינה של כחמישים שנה של מי שנולד ב-1943 בפילדלפיה והחל לנגן פסנתר בגיל 12. שלוש שנים אחרי, בהמלצת אחיו ביל בארון המנוח, הוא הצטרף ללהקת הריתם נ' בלוז של מל מלווין. חמש שנים עם דיזי גילספי הפכו אותו אחד הנגנים המבוקשים כמלווה וכסולן, נמנה על ההרכב ההסטורי Sphere, הופיע עם ענק הסקסופון, סטן גץ במסע ההופעות האחרון שלו, ליווה את אלה פיצג'ראלד. הרשימה ארוכה מאוד, ואפשר להוסיף כהנה וכהנה מדיסקוגררפיה שמשתרעת על 200 דפים. 
בנוסף לקריירה שלו כסוליסט ומנהיג להקות, קני בארון, שותף לעשרות פרויקטים בפוסט-בופ מיינסטרים ובג'אז המודרני, אבל בגדול כ-40 תקליטים מופיעים תחת שמו. כמות הפרויקטים עליהם נמנה כסיידמן, שותף לפרויקטים (מלווה זמרים וזמרות, מקליט לפסי קול) ארוכה מכדי לפרטה.
אז אם לחזור לצלילים ששמעתי – בארון הוא מסוג הפסנתרנים שכל נגיעה אצבע בקלידים מעידה על הגאונות, החופש, הקלות, האלגנטיות, על משבי המלודיות כשהוא מנגן למשל Dear Old Stockholm. איך Stelen Moments. אז למי ששאל אם חיים עוד בינינו ענקי ג'אז. 13.1.2012 שעה 21:30 – האופרה הישראלית, המשכן לאומנויות הבמה.