ידיים לשמיים

מרגול

מילים: עינת הולנדר לחן, עיבוד והפקה מוזיקלית – ערן כרמי
3/5

נו, מה תגידו. איזה שיקום עושה לעצמה מרגול, זה כאילו שמישהו ירק, והיא אמרה גשם. מרגול תראה להם מה זה להתרומם מחדש. לכולם. ושכולם יבינו, כי היא לא פריירית של אף אחד. יוצאת לכבוש מחדש. היום רוקדים לשכוח, בכל הטירוף והכוח, בלי הפסקה – וידיים לשמיים.
מרגול מזמינה עבודת מחקר איך אישה פיקחת ופתלתלה מנהלת את משבר עלייתה מנפילתה בפרק זמן כל כך קצר. שיר הזה יובא כסימוכין. מזלה שקוראים לה מרגול והיא יודעת לשמח את עם ישראל ושהתקשורת מתה עליה. האחות הגדולה שלנו.
דווקא אומנותית – הכל כשהיה, כלומר – שום דבר לא קרה. לא רק שאינה ממציאה עצמה מחדש, הכל ישן ומיושן, טקסט ליגה ג' גם בנישה הים-תיכונית. מוסיקה שהיא הריתם-אנד-חאפלה הכי שקופה לרחבות החתן-כלה. אבל מה: בתוך עמה מרגול יושבת. היא אישה חכמה יותר מכותב שורות אלו, שכוחו דל מול עוצמת הקצב של הידיים לשמיים. ובאמת מה אני מקשקש: הרי עם ישראל ירקוד את הלהיט הזה בטירוף, בכל הכוח, כי בזה כוחנו – בוכים ורוקדים בשביל לשכוח.

היום רוקדים לשכוח/ נותנים את כל הכוח/ היום כולם רוצים לשמוח/מסיבה עד אור הבוקר/יש חלקה קטנה של אושר/במקצב הזה של החיים
אני רוצה לראות ידיים לשמיים/בטירוף שלנו/אני רוצה לראות ידיים עד השמיים/ זה מעיף אותנו/ כי הלילה הוא מלא אהבה/הוא כולו אהבה/ זו האש שבנו/ בואו ונרקוד בלי הפסקה/ שיחשבו שהשתגענו החגיגה נמשכת, ולא רוצים ללכת/ עד הזריחה המבורכת/ מסיבה עד אור הבוקר/ יש חלקה קטנה של אושר/ במקצב הזה של החיים

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. יוסי נראה לי שיש לך בעיה, אתה לא יודע לשמוח רק להיות ביקורתי ומר… באסה אה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות