את

ישי לוי

מילים ולחן: עמיר בניון עיבוד והפקה מוסיקלית: יעקב למאי
5/5

מישהו מוכן לוותר על המושג "מוסיקה מזרחית"? למישהו איכפת לקרוא לשירים טובים שנוצרים כאן "מוסיקה ישראלית"? הבלבול הרי נובע לא משום אי קיום של ז'אנר מזרחי אותנטי, אלא מערבוב של תחומים חברתיים-כלכליים ומוסיקליים.
מעולם לא יכולתי לשייך את עמיר בניון לז'אנר ה"מזרחי". מבחינתי הוא קודם כל יוצר ישראלי שספג השפעות, בעל סגנון משלו, שאינו ממחזר נוסחאות בשיטת הקונפקציה. ישי לוי הוא זמר הטנור האולטימטיבי של הזמר הישראלי, שהתביית גם על מוסיקת הכפיים, זו שמתאימה לאולם השמחות הישראלי. למפגש כזה – בין היוצר הנפלא לזמר המופלא לא ציפיתי. זה קרה, ולא בקונטקסט של "מוסיקה מזרחית" – והתוצאה מרטיטה, קול הרגש שלוקח את ההארה של הדובר בשיר לפסגות רגשיות, החבירה של עמיר בניון בקולות. המפגש של ישי לוי עם המוסיקה של בניון הוא צומת שמניב פרי תחושתי בשל ועסיסי. הרבה דברים טובים.

"את" פסטיבל הפסנתר 2012


את מאז ומתמיד , את / אפילו בימים שכמעט נכנעת / בסופו של דבר נשארת / אפילו בימים שהכל נגמר/ את תמיד נשארת את / את מאז ומעולם את / אפילו כשהיה קשה לזכור/ בסופו של דבר את זכרת / אפילו כשגירשנו מעט את האור / בסופו של דבר את הארת / את החיים שלי באור כזה שמח/ שמאיר בי גם הרבה דברים טובים / בעצמי בעצמך / עכשיו הכל סביבך מאיר
כן את, כל הזמן פשוט, את/ אפילו כשהיה קשה לזהות /אני זיהיתי מיד שזאת את / אפילו כשהפכת למשהו אחר / בסופו של דבר היית את / שהארת את החיים שלי / באור כזה שמח / שמאיר בי גם הרבה דברים טובים / בעצמי בעצמך / עכשיו הכל סביבך מאיר
את החיים שלי / באור כזה שמח/ שמאיר בי גם הרבה דברים טובים / בעצמי בעצמך / עכשיו הכל סביבך מאיר

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות