בלדה נוגה, קדרות יפה, מלל מעט מתיפיף שיש בה גם מחשבה על עזיבת יופיו של העולם, גם לב שמתרוקן משדים, גם טביעה בים, גם מנגינות עם כינורות בלי כינורות, וגם שוקע ביופייה… או-הא. האם ברק ויס אכן מכיל את כל ההזיה הזו? הטון והמגינה מנסים גם הם להתייפיף במלנכוליה מזככת. רגע, זה אותו ברק ויס שרקד טקסט נבוב ("רוקד") בנובמבר? אבל כאן, ללא ספק – החנפה לאוזן. פתיחה אקוסטית שקטה, כמעט לחישה, מאופקות יפה. מנגינה צנועה, לא מי-יודע מורכבת, אבל מצליחה לשדר את תחושות הלב עם כינורות, קולות ליווי וסולו חשמלית שמעצימים את התחושה. אגב, זה מצלצל לי איטלקית. תתרגמו, תעבירו לסאן רמו. בשורה התחתונה: אפשר לשקוע ביופיו.
אתמול חשבתי לוותר על כל היופי של העולם/ רוח ליטפה את הרגליים והרגיעה את הכאב/ לא שמעתי מנגינות, אין כינורות ובלי תופים/ אין לי אויר אז אני עף אל השמים –/ ונעלם
עכשיו כולי בתוך המים שממלאים לי את האוזניים/ רק הלב שעוד דופק ומתרוקן מהשדים/ מנגינה שהתנגנה בי עם כינורות ועם תופים/ אויר נכנס אל תוך הגוף אני טובע בתוך הים-/ ונעלם
מחר ירח שוב יאיר באור לבן את השמים/ חיות הלילה שוב יקומו איתן החושך, החלומות/ הפנים שלך יופיעו עם כינורות ועם תופים/ אויר נכנס אל תוך הגוף אני שוקע ביופייך –/ אני קיים/ ונעלם.
2 תגובות
שיר נפלא לטעמי , יפה יותר מהרבה שירים המושמעים היום ברדיו מבוקר עד ערב , קול נוגע ומוסיקה איכותית . הבחור הזה מוכשר מאוד עוד נשמע עליו .
שמע זה שיר מדהים, מלודיה מרתקת.
מזכיר קצת הרבה סגנונות אבל כיום כולם
מושפעים אחד מהשני. והביטלס כבר המציאו את הכל אז זה לא משנה.
בכל אופן, סחטיין עליך