לאן הוא נעלם?

דיוויד בואי בן 65

0/5

עיתונות המוסיקה מנסה לחגוג את יום הולדתו ה-65 של דיוויד בואי. מנסה – כי האיש נעלם, כלומר דיוויד בואי האמן נמצא בכמעט פרישה כבר כמה שנים טובות. כמובן, קיימת הכמעט-קלישאה לגבי כוכבי רוק שמגיעים לגיל הזה, שאומנותם בהווה מביישת את עברם. אצל בואי – זה ממש לא מדויק, כי הוא אין כמעט מה להשווות. האיש פשוט אינו יוצר.
נזכרים בדיוויד בואי של שנות השבעים. המושג קוקאין מופיע הרבה בתקופה הזו אצלו, אבל היה משהו מדהים באינטנסיביות של היצירה בעשור ההוא – מאז The Man Who Sold The World של 1970 ועד Scary Monsters של 1980. מאז האלבום האחרון שיצא ב-2003, בואי הופיע מעט, בעיקר על תקן אורח פה ושם. זה הגיע עד שמועות על מחלה.
מחלה או לא. עובדה היא שדיוויד בואי השיג בתקופה אחת של הקריירה שלו הישגים אומנותיים שאמנים רבים היו רוצים להשיג בקריירה שלמה. את התרומה שלו למוסיקה אפשר לתאר בשאלה – איך הייתה נראית מוסיקת הרוק ללא התרומה של דיוויד בואי. על רקע זה – העדרותו מורגשת יותר, אניגמתית, מוזרה.
דיוויד בואי עצמו, בשיחות איתו, פיקפק ביכולתו לחזור לשיאיו מהשבעים. ב-2002 הוא חזר ל – Low מ-1977 וביצע אותו בהפעה בשלמותו. גם אז טען כי יצירתו הטובה ביותר – כבר מאחוריו, סוג של פרגמטיזם ששימש גם אמנים מפול מקרטני ועד איגי פופ, אלא שאצל דיוויד בואי – האכזבה הייתה גדולה יותר, כי במוסיקה של בואי היה תמיד חידוש, לא התרפקות לא לעיסה. לא להיט פה להיט שם.
פעם קראנו לו זיקית, מי שהתאים עצמו לאופנות וטרנדים. אבל הייתה בכך קלות כמעט קלישאתית. האיש לא הצטרף לאופנות מוסיקליות. מעולם לא הזדנב. מן הסתם זה דבק בו אחרי שבשישים הוא היה בדרן בריטי אקסצנטרי שהתחבר לאופנות. אבל בואי המציא עצמו מחדש כסינגר סונגרייטר צבעוני שהגיע עד Glam Rock, תת ז'אנר ששלט בעיקר בבריטניה בשנות השבעים – בדמותו של זיגי סטארדאסט. זיגי עשה מבואי כוכב בינלאומי.
בין שאר ה"צבעים" של הזיקית – צליל Philly soul באמצע השבעים ב"סטיישן טו סטיישן", החיבור שלו לבריאן אינו בברלין ליצירת טרילוגיית אלבומי אלקטרוניקה אקספרמינטליים. בתחילת השמונים, בואי היה עדיין בשיאו. הנחיתה מתחילה איפשהו מאז אלבום הדאנס Let's Dance של 1983, שנמכר אמנם מצוין, אבל ציין את שקיעתו בבינוניות, הותיר את דיוויד בואי של 10 השנים שבין 1970 ל-1980 כאחת הדמויות המשפיעות על תרבות הרוק לדורותיה וסגנונותיה – רוק אלטרנטיבי, פאנק, ניו ווייב, Goth Rock, ניו רומנטיק, רוק אלקטרוני.
"You're not alone, give your hands, you're wonderful" קרא זעק בואי בסיום של Rock 'N' Roll Suicide מ-1972, והרגשנו שהוא יותר מאשר משחק את גיבור השיר. דיוויד בואי – הוא והגיבורים של שיריו כבר אינם נראים בשטח. הם שייכים לעולם המיתוסים, אותן אגדות שישארו שלמות ונפלאות לנצח.

אלבומים מומלצים:

The Man Who Sold The World
Hunky Dory
Ziggy Stardust
Aladdin Sane
Diamond Dogs
Station To Station
Low
Heroes
Lodger
Scary Monsters

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן