אילן וירצברג שר על פסק זמן בין שניים שנפגשים לטעום מהאסור. שיר על אהבה בלתי אפשרית שיכולה להתקיים בזמן קצר בבועה האינטימית שלהם. היא הגיעה ממרחק. הוא המתין לה בבית הקפה. רגעים של התרגשות. "מערבולת מותר ואסור" של שני "עולמות רחוקים" שהמרחק ביניהם מתקצר עד שהוא (המרחק) נפער שוב.
הלחן והעיבוד תורמים לנרטיב שבשיר. אילן וירצברג השלים את הטקסט בסאבטקסט מוסיקלי משלו, מייצר את תחושת המתח והלחץ וחוסר האוויר שבפגישה בין שניים שיש בה מעט חום, דריכות והתרגשות, אבל סיומה קשה. מזכיר את המיטב שבלחניו הקלאסיים, מקצב מידטמפו מדוד, סולו חשמלית אפקטיבי. קולו הגבוה והמאומץ משדר לא רק את הסיפור אלא גם את תחושתו העמוקה והכנה על הסיטואציה המפעימה. אמנות החיבור בין מילים למוסיקה.
ערב יורד / עוברת בין ערים / לקצר את המרחק ביניהם
לנתץ חומות וקשרים
מייחלת בלבה /שלא יהיה פקוק /מתמרנת בין נהגים עייפים
ברחוב הרב קוק
בדיצה וברינה / מתחילה להתרגש / הוא מחכה לה בחדווה / בית מספר חמש
מבטו היודע / מרצד בעיניו העמוקות / חודר במסלול ישיר לנשמתה / מקרב הבטחות רחוקות
בועה אחת קטנה / שני עולמות רחוקים / טוב להם עכשיו / ופשוט להם חבוקים
היא איננה יודעת / אם זמנם הוא ספור / רק היחד הזה שלהם
מערבולת מותר ואסור לילה יורד / חוזרת בין ערים / שוב מוזער המרחק ביניהם
נבנו תובנות וגשרים
מבטו היודע .רצד בעיניו העמוקות .חודר במסלול ישיר לנשמתה
מקרב הבטחות רחוקות
בועה אחת קטנה .שני עולמות רחוקים .טוב להם עכשיו .ופשוט להם חבוקים
היא איננה יודעת .אם זמנם הוא ספור .רק היחד הזה שלהם .מערבולת מותר ואסור
לילה יורד .חוזרת בין ערים .שוב נפער המרחק ביניהם . שוב חומות וקשרים
