Black Orchid סחלב שחור

Malia מאליה

הליקון
4.5/5

האתגר לא פשוט: לשיר נינה סימון, לאזכר במשהו את המקור ולתת גם משהו מעצמך. יש מישהי שמסוגלת לשיר Don't Explain ולשדר משהו מרטיט כמו ששמענו אצל נינה סימון? התשובה היא מאליה. מאליה והטריו הצרפתי שלה. אלכסנדרה סאנה – פסנתר, קלימבה, אורגן, ז'אן דניאל בוטה – גיטרה, קונטרבס, קאס-קאס – תופים.
כבר אמרו על נינה סימון שבשירה שלי היא ביטאה לא רק את הכאב שלה, אלא את הכאב של האדם השחור. מאליה לא פסחה על האספקט הזה, כשהיא מדברת על השירים של סימון. לדעתה, השירים האלה עדיין רלוונטיים היום, כי הם עוסקים לא רק בעניין זכויות אלא בטבע האדם. אנחנו יודעים, למשל, שהעבדות עדיין קייימת בעולמנו.
אני שומע את מאליה שרה Feeling Good. הטון מסביר הכל: גם את הערצתה לנינה סימון, גם על היכולת להגיע אליה, לחוש את תחושותיה. תקשיבו ל – My Baby Just Cares, ל – Four Women ל – I Love You Porgy. הכאב הגדול של האישה. האהבה ושברונה. היא אינה מחקה את נינה סימון, אלא היא חובקת אותה באהבה, בהזדהות. הטון המאופק, החיספוס הקל.העיבודים הג'אזיים המעודנים.
מאליה שגדלה ב מלאווי Malawi שבמזרח אפריקה לאם מלאווית ולאב אנגלי, גילתה במהלך חייה את זמרות הג'אז הגדולות בילי הולידיי, שרה וון, אלה פיצ'ג'ראלד וכמובן – נינה סימון. היא קוראת להם "זמרות מורות".
כל ה"למידה" הזו מתנקזת לאלבום הזה. יגיעו If You Go Away, של ז'ק ברל, I Put A Spell On You וגם Wild Is The Wind. קל מאוד להגיע לשאלה למה לא להגיע למקור? נכון. אבל כמה מדהים: מאליה נפלאה גם כשהיא נשמעת כמו המקור

Malia – Black Orchid

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות