הבקורת תנסה לקטלג כל תגלית, ועל אינדיה כתב מישהו שהא ריתם אנ’ בלוז מודרני. זה ממש לא חשוב. החשוב אצל אינידה ארי, יוצרת וזמרת, זה טון ההבעה המחלחל, העיבודים האווריריים, רכים אך לא נמרחים. במובן מסוים היא מזכירה את שאדיי, עיבודים אותנטיים, לא סינתיסייזרים, אלא מיתרים אמיתיים. היא עוקצת את האם.טי.ווי ב"וידאו", ויש לה לפחות שתי בלדות שקורצו מחומרים קלאסיים. אלבום נוגע ומגיע, ואינדיה מצטרפת לדור החדש של הגדולות, כאריקה באדו מייסי גריי.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email