עילי בוטנר הוא מכותבי הפופ המעולים שהתגלו כאן בשנים האחרונות. מאז "שווים" עם רן דנקר מצא שיטה: את יכולותיו המלודיות הוא מפזר בין זמרים שונים. זו הייתה מהות אלבום הבכורה שלו מ – 2010, דיסק שיצא תחת שמו, מבלי שהוא עצמו יבצע ולו שיר אחד. אקט מעניין, אפילו נדיר ליוצר שאינו זמר. וכבר כתבתי: עילי בוטנר אינו חדשן באוריינטציה של רוחות הפופ האופנתיות המנשבות. הוא ממשיך מסורת, והדגש על מסורת, של המינור הישראלי הזה, שנשען על שפה נקייה, תמה, יוצר ברוח המנגינה וההרמוניה היפים, שמתנגנים כאילו המתינו להיוולד.
גם בשיר הזה "רץ אלייך" – מופיע שמו ליד מבצעיו – אוהד שרגאי ואדר גולד, כמו כדי להדגיש את חשיבותו של מוליד השיר בלידתו.
זהו שיר אהבה אופטימי – ללא ניצוצות רעיוניים מיוחדים. תמונות מתחלפות של סיטואציות שונות בין בני זוג. פעם הוא התומך, השומר והמגונן, ופעם – הוא חי בזכותה. המנגינה הקליטה חיה גם בזכות הקצב שנושא אותה אל התדר המיינסטרימי המחניף. הקולות התחושתיים המתכוונים, העיבוד לגיטרות, ההפקה המלטשת – עושים מזה שיר שלמרות מתקתקותו והשירה המעט פומפוזית – הוא משיג את התוצאה של התרוממות רוח אופטימית שמחלחלת.