שמחה ועצב ההופעה

יעל דקלבאום

מרכז ענב גן העיר תל-אביב
4.5/5

את ההופעה הזו אני חייב לעצמי פעם נוספת . יש סיבות: נלך מן הקל – האולם במרכז ענב מבאס, במיוחד כשמדובר במופעי רוק. אולם קטן מאוד, אבל יש לך תחושה שהזמר מרוחק. וגם התאורה – לא נותנת כבוד לזמרת.
מה שמוביל להצדקה לראות את יעל דקלבאום שוב ואולי שוב: היא טובה. אתם יודעים מה – טובה מאוד. או בסלנג נפוץ: אין עליה במשמעות של אין כמוה. ליגה אחרת. כלומר – אם מישהו מוכן לתת לי שם של זמרת מקומית, שהיא כל כך ורסטילית סגנונית, בעלת טווח קול ענק וחיוניות בימתית כמו של יעל דקלבאום – אני מוכן לגנוז את הסופרלטיב. (מקום לתגובה מטה)
התכנסנו להשקת "שמחה ועצב". דיסק בעברית, שנולד עוד לפני שרבים הכירו את השירים שלה באנגלית. בסוף הערב יכולנו לרשום: האלבום הושק, אבל אסור שזה יסתיים כאן. הפלגת הבכורה צריכה להגיע לחופים רבים.
הומוגניות מוסיקלית? – ממש לא. אינטגריטי אומנותי – ממש כן. זה הדבר שמשחק לטובתה, הגיוון והייחוד,  כי כשיעל דקלבאום עושה בלוז עם משינה (שהתארחו), אז זה בלוז, או כפי שמכירים "כולם אומרים לי תיזהר" – מפסגות הערב. כשהיא שרה Alice, היא הכי פולק סינגרסונגרייטר באנגלית. כאן – יעל דקלבאום נשמעת כמי שדבר אחד לא היינו אומרים עליה – שהיא ישראלית. סיפורה העצוב של אליס, שיצאה ל"חופשת ילדים" במקום רחוק והלכה לאיבוד בתוך עולמה המבולבל. הטונים שלה הם מסוג אלה המאפיינים יוצרות זמרות מובחרות מז'אנר הפופ-פולק-רוק (נורה ג'ונס, למשל) האקצנט מצוין. ההרמוניות הקוליות והעיבוד – עשירים, ודקלבאום מצליחה להעביר את התחושות במנעד הגמיש שלה, שנמתח גם עד גג האופרה.
היא נשמעת יפהפה באנגלית, אבל בערב הזה היא שרה בעיקר עברית. שירים על חיפושים של עצמה בתוך סביבה, על רקע יחסים, על רקע חיפוש עצמי. "תשרי", "האגם הנעלם", "כמה קדוש" – שירים המעידים, כי דקלבאום מצאה את הנתיב המיוחל לסיפור תחושותיה-תובנותיה על עצמה.
"בית" Flowers ו"חיק האושר" בסיום מציפים את הערב שלה באור אופטימי. נפתחת כמו פרח אטרקטיבי באביב. מעין הפי אנד שמשאיר טעם נפלא של צלילים מבית היוצרת והזמרת הזו, שהיא עולם ומלואו של מוסיקה. אני פותח יומן: מתי ההופעה הבאה?

שירים: שמחה ועצב, תשרי, אדם חופשי, שובי לכאן, כמה קדוש, האגם הנעלם, יה, לבדי, כולם אומרים לי תזהר (עם משינה), קצוות (עם משינה), אחכה לך בשדות (עם משינה), Alice, Neverland, Mr Hide, שנת 2010, 100% אור. הדרן: בית, יהודית אומרת, Flowers, חיק האושר.

גיל לואיס – גיטרה חשמלית, ברק קרם – תופים, שאול עשת – קלידים, אדם בן עזרא – בס. אורחים: להקת משינה.

משינה אצל יעל דקלבאום

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. מושלמת לגמרי מכל בחינה.

    גם לי לא היתה שום בעיה עם מרכז עינב או עם הסאונד…

    הבמה המרוחקת נתנה יופי של מרחב לצלמים שגדשו אותו דבר שהוסיף לאווירה.

    כל הכבוד יוסי על הפירגון.

  2. מילים כדורבנות !! רק לגבי מרכז ענב לא מסכימה, הסאונד במקום היה מושלם והיכולת לראות את כל הבמה כמו שצריך .
    גם אני לא מוצאת שוב זמרת ישראלית שמגיעה לאיכויות שלה, מכניסה לכיס הקטן את כולן.
    היה קסם ! בהחלט מחכה להופעה הבאה!!

  3. לגמרי! הופעה מדהימה של זמרת מדהימה.
    אני גאה על כך שזכיתי לראות את הדבר המדהים הזה שקוראים לו יעל דקלבאום אתמול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן