קאובוי של שושנים

יאיא כהן אהרונוב

התו השמיני
3.5/5

אחרי 11 שירים, אני לא יודע מיהו  יאיא כהן אהרונוב. כלומר – זהו הבחור המתולתל שאוחז בס ב"הדג נחש", אבל באלבום הזה הוא אינו דג ולא נחש, לא חתול ולא אריה. הוא כמה חיות שמתרוצצות על הפס קול המוסיקלי שלו.
אינספור השפעות, שירים שעומדים בפני עצמם, תערובת של גרוב שמח והומוריסטי גם שירים אישיים כואבים. "קאובוי של שושנים" הוא אפרו קריבי עם חריף ים תיכוני, על גבול גימיק. שיר על נקניק. מפחד מנחשים. נמנע מעימותים, קיפוד בלי קוצים, מעדיף קינואה-עדשים וכוסמת על פני בשר. חייל של אהבה. נמר בשדות חיטה.
אתם יכולים לקבל אותו ברגאיי מחויך מתוזמר יפהפה לבראס סקשן של "פחד" – על הפער בין שגרת החיים לנקודה שבה הפחד בכל זאת משתלט. ואז בשינוי מקצבי, מגיע פלצט בנוסח – Soul של קרטיס מייפילד בשיר "חם", שיר לוהט ועשיר על מגעים.
אחרי שיר הנשמה, נעבור עם יאיא כהן אהרונוב לרחבת הדאנס עם "לא יודעת"- מוגש על מצע ביטים אלקטרוניים. על אחת שאינה מודעת כמה היא מעוררת אהבה, שבויה בבדידותה, מפנטזת איך יום אחד תהיה כוכבת. זה אותו היאיא?
נוטשים את רחבת המועדון, כדי לקבל – "תמונה על הקיר" בלדה פולק, קונטרסט לשיר הקודם, עיבוד אקוסטי לשיר געגועים לדמות אהובה שכבר איננה – על שלא הספיק להכירה. כמעט באותו טון ונימה אישית רומנטית – "בואי נשתנה", סלואו, שיר על מצב בין אישי מבאס וגעגועים לאהבה ישנה, וניסון להשיב את הימים הטובים ("בואי נשתנה נוציא את השלדים מהארון") מהמנגינות היפות בדיסק, מעובד לקולות הרמוניים משדרגים.
חוזרים ללהט הגרוב הפאנקי המחויך – "תגיד שאתה אוהב" על יחסי תלמיד מורה – דואט עם עלמה זק, שיר תיאטרלי במשקל קלילות נסבלת. "חופש" – הוא שוב מעבר חד לקצב וגרוב ראש אחר – רוקנרולי על בנאדם שמחפש דחוף שינוי – לצאת מעצמו, מהלהקה מההצלחה.
"למראית עין" – סיפור דרמטי אחר, חריג, בלוזי, סטייל דרומי אמריקני על תחושות ההזיה שעוברות על בנאדם בעיר זרה שמרגיש "חתול בשק", כאשר האלטר-אגו מבשר בקולה הנשי של רוני אלטר "למראית העין אתה אותו בנאדם".
ובסיום שריקה נושלנט שפותחת שיר פסנתר מלודי שמפזר תקווה לטוב – קורא למיואשים … לא להתייאש, כי "חלומות שכוחים הופכים להיות שירים" ו"אבנים מן החורבן חוזרים להיות בתים" – כשהטון המתכוון משכנע שהאיש ששר ושורק – מרגיש כך.
העובדה שבסוף הדיסק – חלקיו של יאיא כהן אהרונוב אינם מתחברים לי לשלם, עדיין אינה מעידה שאין בדיסק חלקים טובים ומשובחים, ועדיין חסר לי הדבק הזה שיהפוך את הקונטרסטים המוסיקליים לדיסק שלם יותר, מהודק יותר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות