פרנקלין מלכת הסול בסיקסטיז, לא מוותרת על רבע אחוז מסגנונה, קול זעקה, מושפע גוספל’ס, אבל היא נכנסת בדלת האחורית של המוסיקה השחורה העכשווית, מקבלת טיפול קוסמטי, ויוצאת בדלת הראשית מלכת סול נפלאה. איזו עוצמה בקול, וזה טווח אמיתי של רגשות. את הטיפול נתנו לה המפיקים הכי עדכניים של ה-90, פאף דאדי, לוריין היל (הפוג’יז) ואחרים. שלא תהיה טעות: זה לא היפ-הופ ולא ראפ ופאנקי משהו, זה הסול הכי אותנטי ששמעתי מאריתה פרנקלין. הדבר האמיתי, אבל הרבה יותר עשיר.
ג’אז