מיקה קרני חוברת לטקסט על פי שיר השירים, שרה-מבקשת אהבה בשפה תנכי"ת, ללא האנאלוגיה שמייחסים לטקסט המקראי – האהובה-כנסת ישראל מול הקה"ב, אלא סיטואציית האהבה בפשטותה האנושית. אפשר להקשיב לשיר גם בלי לפתוח פירוש קסוטו – מהי בדיוק ה"שחורה" ומהי ה"שחרות". בפשטות – האוהבת אומרת – הלב שלי הוא אחר ממה שאתה רואה, אמנם מבחוץ אני שחורה ("זו השמש שצרבה כאבי") אבל גם אם יש לי כאב גדול – ליבי הוא ההיפך משחור. אנא, אל תיפול רוחך בגלל מצב רוחי, רפא אותי, וגמולך יהיה האושר שימלא ליבי. העיבוד הטקסטואלי יפה, יש בו חוכמת חיים אמיתית.
המנגינה, העיבוד והטון עושים חסד עם המילים, מוסיקה, שאינה כופה עצמה על הטקסט, אלא מהלכת על הבהונות בין השורות, מעניקה להם יופי פולק קלאסי. קרני שרה מעומק תחושתה, מתכוונת, גם בלי להיות דרמטית. צליל חליל נאי מעטר יפהפה ומוסיף עידון ייחודי לשיר.

גיטרה: עמית יצחק, בס: אברי בורוכוב, תופים: אמיר ברסלר, כלי הקשה: יוחאי כהן, נאי: איתי בן נון, מנדולינה: תומר מוקד, כינור: אבנר קלמר, ויולה: גליה חי, צ'לו: הילה קרני