פורמט Format שיריבי-סייד 1996-2009

פט שופ בויז Pet Shop Boys

כפול, הליקון
4/5

הפט שופ בויז Pet Shop Boys אוהבים לנקות שולחנות. איך להגדיר את האוסף הזה? השירים שלא נועדו להיות סינגלים מובילים. ה – B-sides לעומת ה – A -Side. בתעשיית המוזיקה, המושגים "איי-סייד" (צד א') ו"בי-סייד" (צד ב') מתייחסים לשני צדי תקליטי 7 אינץ' שעל גביהם יצאו סינגלים מאז תחילת שנות החמישים. במהלך הזמן קיבלו המושגים משמעות נוספת והתייחסו לסוג השירים שבאופן מסורתי מופיעים בכל צד: ה"איי-סייד" הוא השיר שהיוצר מוציא בתקווה שיהפוך ללהיט ויזכה להשמעות רבות ברדיו (ובהמשך להקרנת הווידאו קליפ בערוצי המוזיקה) וה"בי-סייד" הוא שיר משני יותר, תוספת להעלאת ערכו של הסינגל.
אלבום מס. 11 של הצמד, ניל טנאנט וכריס לאו. אוסף שני של ב-סיידס. הראשון יצא ב-1995 ונקרא Alternative. "פורמט" מתחיל ב- 1996 סמוך ליציאת האלבום Bilingual מהתקופה הזו הגיע שיר כמו Betrayed שמזכיר את צורת הדראם אנד בייס. אבל הפ.ש.ב היו צמד מאוד פתוח: השפעות אחרות: The Boy Who Couldn't Keep His Clothes On צבוע בגרוב לטינו. משהו אחר: I Didn't Get Where I Am Today עם ג'וני מאר, איש הסמית'ס בגיטרה. מעניין שכמה מהבי-סיידס החזקים הם מתקופות שה-פ.ש.ב לא היו בשיאי הקריירה שלהם.
בראיון שנתנו הפט שופ בויז לסופר ג'ון סאבאג' (אשר נכלל בחוברת המצורפת) מסביר ניל טנאנט כי מעריצי הלהקה – מעדיפים את ה-בי-סייד, כי את האיי-סייד כבר נמצא ברשותם. המושג Format מתייחס באופן כללי לסוג המוצר עליו הופיע השיר. למשל, יש שירים שיצאו רק על קסטות. בסך הכל מכילים 2 הדיסקים אוסף של 38 שירים שכולם עברו רימאסטרינג, חלקם לא שגרתיים כמו The Ghost of Myself או Bright Young Things גם – The Resurrectionist (מאמין בתחיית המתים). אוסף שמראה שטנאנט ולאו הם קודם כל יוצרים נפלאים של מוסיקת פופ ורק אחר-כך פופ סטארס.

צילומים: יוסי חרסונסקי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות