נסיכי הג'אז הישראלי במחווה למוסיקה הים תיכונית – מזרח תיכון חדש

יהודה קיסר מגיע לפסטיבל ג'אז תל-אביב

סינימטק ת"א החדש
3.5/5

מי הם "נסיכי הג'אז הישראלי" ומה קרה שהם עושים מחווה לקיסר הגיטרה של המוסיקה המזרחית?
נעשה סדר: ההנהלה האומנותית של פסטיבל ג'אז  תל-אביב הגתה רעיון להקים גשר. עלו עליו שלושה נגני ג'אז מעולים – עומר קליין בפסנתר, עומר אביטל בקונטרבס, איתמר דוארי בתופים וכלי הקשה. הטריו הם "נסיכי הג'אז", שהזמינו את מי שהיה צריך להיות הרבה יותר מנסיך – האיש שהמציא את הצליל הים תיכוני בנגינת הגיטרה החשמלית – יהודה קיסר. רעיון הזוי לכאורה, אבל אני תמיד בעד אקספרימנטים הזויים, יציאות משגרה, הרפתקאות ואגדות מוסיקה. יהודה קיסר של "צלילי העוד" שליווה את זוהר ארגוב הוא אגדה, וצליל הגיטרה שלו – אין לו מתחרים, רק חקיינים. בשנים האחרונות עבר משבר, הפרנסה התרחקה, החובות תפחו, הבריאות התרופפה, עד שנאלץ לנגן ברחוב כדי לשרוד. שמחתי איפוא לשמוע, שפסטיבל ג'אז תל-אביב, מוריד כובע כדי לתת לאיש עם הכובע את הכבוד וההערכה הראויים.
הערב נפתח בכמה מתאבנים של ה"נסיכים", גרסאות לשירים מוכרים – "אהבת חיי", "כל נדרי", "איזו מדינה". התענגנו על ג'אז ישראלי מלודי, קולח, נגנים ששרים ג'אז, שמייצרים משהו אורגני ומלהיב. ואז עלה הקיסר, יהודה קיסר, הכובע הנצחי, הגיטרה האדומה למבחר קטעים מהרפרטואר הים-תיכוני המוכר ששיאו ב"בום פם" המוכר מאריס סאן ומועדון אריאנה ביפו של שנות השישים.
ככה: המחווה היא מחווה, השמחה היא שמחה, הכבוד הוא כבוד, אבל החיבור הוא רופף. עולמות מוסיקליים שמסרבים להתחבר. האינטרקציה בין מזרח למערב לא הולידה מלכות ג'אז חדשה, שממנה יוצאות בשורות לעולם. לא נקרא לזה גימיק מאולץ, כדי בכל זאת לפרגן על הרעיון. כל הכבוד לעומר קליין הפסנתרן, שהסכים לקחת על עצמו את האתגר ואת הניהול האומנותי של החיבור (עיבודים). איך לומר זאת? עשה כמיטב יכולתו.
להרפתקאה גויס גם רביד כחלני, הזמר, הרקדן ואיש ההקשה מהבלוז התימני ומעידן רייכל, שתידלק את החגיגה בשירתו האתנית האותנטית, כשלרגליו מרקדת זאטוטה יפהפייה, שמאוחר יותר התברר, כי בתו היא. כשכחלני מצטרף להרכב נגנים מעולה, אז יש מה לשמוע, גם לראות, גם להתלהב. אבל בפסטיבל כמו בפסטיבל – יש אקספרימנטים שתוצאותיהם ממשיכים להדהד, ויש ג'סטות יפות שאינן משאירות חותם במוסיקה, פרט להיותן אירוע חדפעמי. הנסיכים והמלכים יתפזרו ויהפכו שוב לנגני ג'אז ללא תארים מלכותיים, ויהודה קיסר ירשום עוד אירוע הסטורי  בתולדותיה של האגדה שתמשיך לנדוד בדרכי גורלה ופרנסתה. מזרח תיכון חדש? לא ניסחף.

יהודה קיסר – גיטרה, עומר קליין – פסנתר, עומר אביטל – קונטרבס, איתמר דוארי – תופים, כלי הקשה, רביד כחלני – שירה

שירים: איזו מדינה , כל נדריי, אהבת חיי, סוד המזלות, בדד, חנהלה התבלבלה, להיות אדם, את לי לילה, ספרי תמה, בום פם, שבת נעימה, עומר

צילומים: מרגלית חרסונסקי

יהודה קיסר בפסטיבל ג'אז תל-אביב

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן