פסטיבל ג'אז תל-אביב 2012

דימיטר בודורוב תיאודוסי ספאסוב, שביעיית רוני קיובר, הג'אז של מערב אפריקה

סינימטק ת"א החדש
4.5/5

שלישיית דימיטר בודורוב עם החלילן תיאודוסי ספאסוב  

אני אוהב ג'אז בולגרי. כלומר: אני אוהב ג'אז בולגרי מרגע ששמעתי בצהרי שישי בסינימטק טריו בולגרי חובר לחלילן בולגרי שמנגן על חליל רועים שנקרא קאוואל. חשבתי עוד לקפוץ לשמוע את נורית גלרון באולם המקביל, אבל הצלילים האלה היפנטו, לכדו והרטיטו, וכן אפילו שמעתי במפגש זה משהו מ"מסתורי הקול הבולגרי" פרויקט שתיאודוסי ספאסוב היה מעורב בו. את גלרון יש לי זמן לשמוע. את המפגש בין שלישיית הפסנתרן דימיטר בודורוב – ובין נגן הקאוואל תיאודוסי ספאסוב ספק אם תהיה לי עוד הזדמנות לשמוע.
תודה לעצמי שנשארתי. בודורוב, הטריו וספאסוב סיימו ממש עכשיו אלבום חדש Seven Stamp, ואנחנו קיבלנו נדמה לי את אחת מהופעות ההשקה שלו. בודורוב שחי בהולנד, ממשיך להתעמק בפולקלור הבולגרי, מקצב השביעיות, הצלילים שמשתייכים לאזורים שונים בבולגריה. החיבור – אינטגרטיבי, הפולקלור מצא שפה משותפת עם הג'אז. תיאודוסי ספאסוב בן 50 הוא אייקון תרבותי בבולגריה. סגנון הנגינה הייחודי שלו בקאוואל מאפשר לו לחבור לג'אז, למוסיקה קלאסית, למוסיקת פולק. האלתור שלו קסום. הרעיונות המקוריים שלו הם שמחברים אותו עם מוסיקאים מז'אנרים שונים, אחד מהם בן ארצו הפסנתרן דימיטר בודורוב, שמתקשר עם ספאסוב גם ביצירה, גם בנגינה משותפת. הם מחפשים איזון בין מוסיקת פולק בולגרית לאימפרוביזציה. מסתורי הקול הבולגרי שנשמע בדגימת סאונד, צלילי החליל החם וספאסוב שפרט לנשיפתו רבת ההבעה נותן קולו בשיר כדי להעניק עוד צבע אותנטי לקומבינה הג'אז אתנית.

דימיטר בודורוב – פסנתר, תיאודוסי ספאסוב – קאוואל, ג'יניס דופה – תופים, מיכאל איבנוב – קונטרבס.

רוני קיובר ושביעייתו מנגנים הוראס סילבר

רוני קיובר ניגן פה לפני הרבה שנים בפסטיבל ג'אז בים האדום. הוא זכר לטובה את הפסנתרן דני גוטפריד, שהיה אז מנהלו של הפסטיבל. נוסטלגיה היא עניין נחמד, אלא שהוא השתכנע לבסוף שאחרי 20 שנה, קמו כאן דורות חדשים של נגנים מופלאים. הוא קיבל רשימה מצוינת. נדמה לי שהוא לא הצטער. הם ניגנו הבסט אופ הוראס סילבר, מהפסנתרנים והמלחינים הגדולים בתולדות הג'אז. זה נשמע הכי מקצועי שאפשר לבקש. הדור צעיר ההמופלא – כמו הפסנתרן רונן שמואלי, שניגן כמו מאחוריו 20 שנות הוראס סילבר, ניב תואר שנשמע אחד החצוצרנים המבטיחים בג'אז הישראלי, יונתן גרינשטיין בסקסופון, אסף חכימי, אחד מנגני הבס החשובים בסצינה הישראלית כיום, וכמובן ענק מקומי שעונה לשם אבי ליבוביץ' בטרומבון.
נו, טוב: בואו נגיד שמבחינה "פסטיבלית" לא קרה פה שום דבר שעליו יש לרוץ לספר לחובבי הג'אז באשר הם. קיובר בן 71 הוא בריטוניסט ענק עם 53 שנות ניסיון שהקריירה שלו מתחילה איפשהו בפסטיבל ניו-פורט 1959. הוא ניגן עם מיינארד פרגוסון, ג'ורג' בנסון, וודי הרמן, ליונל המפטון, אדי פלמיירי. הסטורית ג'אז מהלכת, המשתלב בז'אנרים שונים (סול, פופ, לטין), והקיובר הזה יודע להביא הרכב לנגינה מהודקת, קולחת ומענגת שהגיעה למוסיקה של הוראס סילבר, אותו הוא מגדיר "המנטור שלי". המזכרת שהוא יכול לספק מרומן שלו עם סילבר מהאלבום Hardbop Grandpop, אלבום הבלוז-סול פאנקי המוכר שלו, ממנו נלקח גם שם הערב – The Hippest Cat In Hollywood. קיובר נראה על הבמה כמנטור לשעה של מה שנראה כהצעה להרכב אול סטארז ישראלי בעיבודים שהמאסטרו הכין לערב הזה. והנה מתברר שהוא קיבל את מה שנקרא – flexible rhythm section הישראלי הכי מקצועני שהוא יכול היה לבקש.

רוני קיובר – סקסופון טנור ובריטון , אסף חכימי – קונטרבס, אבי ליבובייץ – טרומבון, ניב תואר – חצוצרה, יונתן גרינשטיין – סקסופון , שי זלמן – תופים, רונן שמואלי – פסנתר

הג'אז של מערב אפריקה Wake Up Africa עם אוראן אטקין ושמינייתו

מה קורה כשהרכב משולב של 8 נגנים ישראלים ונגן באלאפון אחד ממאלי מנסה לייצר גרסה משלו למוסיקת העולם המשלבת את המקצבים האפריקנים המסורתיים ואת הגרוב השורשי עם ג'אז בהפקה מיוחדת לפסטיבל.
נעשה סדר: המוסיקאי הישראלי/אמריקאי אורן אטקין, השותף לפרס הגראמי על האלבום Healthy Food for Thought, שניתן השנה בקטוגריה של Best Spoken Word Album for Children, הוציא לאחרונה את את האלבום kelania אשר חיבר את מוסיקה ממאלי יחד עם מוסיקה יהודית וג'אז מודרני ויצר מה שה"בוסטון גלוב" קרא לו "איזון היפנוטי בין ג'אז חודרני ומוסיקת עולם" אל אטקין מצטרף שותפו זה שנים לחיבור של הג'אז למוסיקה של מאלי, המוסיקאי באלה קויאטה ממאלי, מי שנחשב לאחד מהנגנים הטובים בעולם על הבאלאפון, כלי ההקשה דמוי קסילופון ממערב אפריקה.
אליהם חברו  חברי שישיית בלאק גורו, שמנהיגיו, בן אילון ויאיר השחר יזמו את המפגש. במסעם האחרון למערב אפריקה, בילו השניים ארבעה ימים במעצר במטה משטרת גמביה, ולבסוף גורשו מהמדינה בגלל טעות בירוקרטית. דווקא אז, במהלך ימי המעצר, נרקמה תוכנית הפעולה, והתקבלה ההחלטה להקים הרכב בו המוסיקה האפריקאית, על גווניה השונים. הסיפור הזה היווה מקור השראה מרכזי ליצירה.
את התוצאה התוססת והמלהיבה קיבלנו באולם מס. 3 בסינמטק החדש: אוראן אטקין חבר נפלא להרכב ששואב את השפעתיו ממוסיקה אפריקאית מודרנית ומסורתית. הרוח והנשמה של המוסיקה האפריקאית הגיעו בפרצים גם תודות לנגינה העילאית של באלה קויאטה מעטפת של הסאונד המודרני והעיבודים המורכבים יצרו מוסיקה חדשנית, מלאת אנרגיה ותעוזה, ששילבה באופן מופלא גרוב שורשי עם חדשנות. הייתה חגיגה אפרו מודרנית מהסוג הנדיר.

אורן אטקין – קלרינט, סקסופון , באלה קויאטה – באלאפון, בן אילון – תופים אפריקאים: מאלי, סנגל וגיניאה , יאיר השחר – גיטרה וקורו , איתמר שץ – סקספון טנור, יהונתן כהן – סקסופון סופרן, יאן אילון – גיטרה, גיא לוי – קונטרבס, בס חשמלית ושירה.  

דימיטר בודורוב תיאודוסי ספאסוב
רוני קיובר ושביעייתו

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן