פסוקים מהמקרא הם מקום מפלט, כמעט כמו בריחה מהחול לקודש. שפת החול כנראה דלה-קלה מדי כדי לתאר תחושת גאולה. מצד שני – כמה קל להיתלות במקורות. .
ירושלים מבשרת על בואו של המבשר מן ההרים – סמן שמשהו טוב עומד לקרות. אור מפציע ממרחק. תרצו – אורו של משיח. תרצו משהו טוב כמו שלום.
כשמדובר במוסיקה, יורדים לאדמה. ישעיהו יחבור לריפים א-לה אריק קלפטון ולמנגינת פופ מינורית שתשרת את הטקסט. האמת: גם הצלילים מנסים לעלות מעט מעל פני האדמה. יוני גנוט , סולן להקת "הרוק היהודי"  (העתקתי מהקומוניקט. תארו לכם "רוק נוצרי" או "רוק מוסלמי"?) נעזר לצורך הבעת התחושה הנשגבת בדניאל סלומון. ראשים מדברים מוסיקלית יכולים להיות נטולי כיפה כדי להגיע לאותה תוצאה (תחושתית) שיש בה יותר מקורטוב של אמונה.
סלואו סונג. שירת הרגש. צלילי פסנתר מחדדים קווי מתאר מלודיים יפים. מזוככים. הגיטרה מייבבת בעדנה. באין אנשי בשורה משכנעים יותר בשער, הצליל והטון של גנוט את סלומון בהחלט מפיחים רוח מעודדת של בשורה.

על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון
הרימי בכח קולך
מבשרת ירושלים הרימי אל תיראי
אמרי לערי יהודה הנה אלוהיכם,
הנה הוא בא… הנה הוא בא…
עלי גבוה בת עמי הסתכלי למרחבים
הנה תראי אור קטן מפציע ממרחק
מה נאוו על ההרים רגלי מבשר
משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה