מה קרה לחוש ההומור הבריטי? אנגלברט הומפרדינק, איש בן 75, מי שהופיע כאן על תקן מושא התרפקות מהסיקסטיז, סופרסטאר בגודל של טום ג'ונס, הולך לייצג את בריטניה באירוויזיון הקרוב בבאקו, אזרבייג'אן. בדקתי ובדקתי שוב את הידיעה. הייתי בטוח שעובדים עלינו. אבל בבריטניה לא יודעים מה זה פורים, והאחד באפריל עוד רחוק. למה חשדתי שזה בלוף? כי הבריטים עצמם, ונציגיהם – ה- BBC, מי שעומדים מאחורי הבחירה התייחסו תמיד בחיוך מהול בבוז לתחרות הזו.
אצלנו שמעתי אנחת רווחה מכיוון רשות השידור. אם הבריטים שולחים את אנגלברט הומפרדינק, סימן שהעסק רציני. אנחנו חייבים לשאוף עוד פעם לזכות. עשינו את זה שלוש פעמים. הגיעה הזמן לזכיה נוספת, גם לאחר האכזבות של השנים האחרונות. זכייה באירוויזיון תרים את המורל הלאומי. הייתה ועדה גדולה, עשו מסיבת עיתונאים, חשפו את השיר של "איזבו" – טררראם, כאילו ששכחו שאירוויזיון בימינו – זו כמעט רולטה רוסית. ואפרופו רוסית – מדינות הגוש המזרחי, שהצטרפו בשנים האחרונות לתחרות, כמעט לא מנדבות נקודות לישראל כמו גם לבריטניה. 
האם הבחירה הבריטית היא "רצינית" או גימיק? בבריטניה עדיין לא עשו שום סוויץ' בהקשר לתחרות הזו. הבריטים מעולם לא ספרו אותה, והבחירה באנגלברט הומפרדינק אינה מעידה, כי הם הולכים להתייחס לאירוויזיון כמו שוודיה.
בשבדיה עורר מפיק הקדם אירוויזיון המקומי של השנה שערוריה על כך שהוא העדיף לתחרות זמרים מפורסמים על פני פנים חדשות.
מה הם היו אומרים על הבחירה הבריטית?! בריטניה מלאה כשרונות צעירים, ואתם בוחרים – זמר מסוג הזמרים המכונים Crooner בן 75!  זה אכן נשמע יותר גימיק מאשר איזשהו מאמץ להציל את מה שמישהו כינה "הכבוד הנרמס" של בריטניה בתחרות. מצד שני, הבחירה ביוצרי השיר ומפיקיו, שמות כמו מרטין טרפה, שזכה בגראמי על I'm Yours ג'ייסון מראז, סאשה סקראבק, שכותב בשביל אדל, לנה דל ריי וג'יימס בלאנט – מראה כי יש כאן מעט יותר מפעלול מחויך, אבל ממש לא מהפך.
אם דיברנו על השוודים – הם מתייחסים מאוד ברצינות לאירוויזיון. תחרות הקדם שלהם שנקראת Melodifestivalen נחשבת אירוע לאומי מאז שלהקת "אבבא" זכתה באירוויזיון בשנת 1974. השוודים עורכים תחרויות אזוריות לקראת הקדם כשישה שבועות לפני השידור – כולן מצולמות ומוקרנות בערוץ השבדי המרכזי בפריים טיים, וזוכות לרייטינג אדיר – כמעט שליש מהאוכלוסיה השוודית צופה בתחרויות המוקדמות. גם זמרים מהשורה הראשונה משתתפים בהן, כמו גם כותבים מקצוענים, חלקם כותבים גם למשתתפים ממדינות אחרות כמו רוסיה, אירלנד, ספרד, רומניה ונורבגיה. אחד הכותבים של השיר הזוכה של אזרביייג'אן של להקת Ell-Nikk, באירוויזיון של השנה שעברה לא היה אחר מאשר Martin Terefe, מי ששותף לכתיבת השיר של אנגלברט הומפרדינק, שייצג את בריטניה השנה.
כאמור, בבריטניה, רבים מתייחסים לתחרות כאל בדיחה, דרך לצחוק על כל השכנים האירופאיים המרובעים שלהם. בכלל "פופ" במובן הקיטשי של המילה – מוקצה מחמת מיאוס מאז ירידתה מהמרקעים של תוכנית כמו Top of the Pops. הבריטים מעדיפים את מתכונת "כוכב נולד" ו"הווייס" ה  – The X Factor בהפקת סיימון קאוול, שמתבססת על קאברים ושולחן שופטים נוצץ מכוכבים. לבריטניה, ששולטת ב-12% משוק המוסיקה העולמי אין תוכנית פופ כמו ה – Melodifestivalen השוודית, שבוחרת את הנציג שלה לאירוויזיון, ואוכלוסייתה הצעירה בכלל אינה יודעת מי זה הברנש הזה שעונה לשם אנגלברט הומפרדינק.
הבחירה באנגלברט הומפרדינק להשתתף באירוויזיון באזרבייג'אן מראה, שגם השנה בריטניה מנותקת מהמציאות האירוויזיונית. הבחירה היא סוג של בדיחה, אנכרוניסטית, סתמית, גימיקית, שליפה מהשרוול. מה, חסר לבריטים כשרונות צעירים מופלאים, שהם מנסים זמר שפונה כיום העיקר לאוכלוסיה שמתרפקת על להיטי השמלץ שלו מהעבר? ובכלל, למי באמת איכפת בבריטניה אם הומפרדינק יביא לה את הניצחון? וגם: מי הבטיח להומפרדינק משהו? הרי מדינות גוש המזרח ימשיכו להצביע אחת עבור רעותה.
אז אתם, ברשות השידור: אתם יכולים להירגע. הבחירה באנגלברט הומפרדינק אינה מאותתת על שום דבר רציני. הבריטים ממשיכים לחייך לעצמם כל הדרך אל האירוויזיון. לכל היותר הם מקווים לפרוץ בצחוק גדול אם הגימיק יצליח.

אנגלברט הומפרדינק – על ההופעה בהיכל נוקיה דצמבר 2011

מ -Ell Nikki האזרים ועד ABBA השוודים