בשר ודם

איילה אינגדשט

מילים ולחן: תומר יוסף.
0/5

אני צריך לספר לכם, שאנחנו אחד העמים הכי גזעניים על פני כדור הארץ? פה מדירים בני אדם על רקע דת, לאום, צבע עור בלי שום בושה. שחור לאור היום.  ומדובר בעם שאכל אותה בגדול על רקע אפליה גזענית. המופלים של פעם הם המפלים של היום. חובשי השטריימלים והקפוטות חושבים שאלוהים אוהב אותם יותר. ויש עדות מופלות יותר. על העולים מאתיופיה אתם יכולים לספר עוד אלף בדיחות, אבל אפשר לספר אלף שעות גם על אפליה גזענית נטו. צרופה. אכזרית. פרימטיבית. לא מוכנים לקבל אותם בשר ודם כחלק מהאומה הזו. ממש בושה.
איילה אינגדשט, בת העדה הגאה,  עלתה לישראל מאתיופיה בשנת 1981בהיותה בת שנתיים. עשתה להקה צבאית, התיאטרון לילדים של אורנה פורת. הוציאה אלבום (שירים כ"ממהרת", "אהבנו") עכשיו החליטה שאינה שותקת עוד: "היום אני תופרת את עורי עליך האדם הלא שחור היום אני צועקת בקולי אליך האדם הלא נאור"
"בשר ודם" היא נקודת המבט האישית של איילה אינגדשט על מצבה של קהילת האתיופים בישראל. בעיצומו של תהליך איסוף החומרים לאלבומה החדש נחשפו בתקשורת המקרים של הדרת אתיופים .את הרצון להביע את עמדתה ולהראות תמיכה במאבק נגד גזענות היא הביאה בפני תומר יוסף שכתב והלחין את השיר – על מנת לתרגם את רגשותיה למילים וצלילים. הטקסט – מהות תובנת אי האפליה. מילים פשוטות: מי אתה שתקבע שאתה צודק יותר?! וגם תקווה בקצה מנהרת החושך של האפלייה – שהילדים כולם ישחקו ביחד במגרש המשחקים שבשכונה.
המסר מוגש באורייינטציה אפרו. לא זעקת Soul מרעידת סיפים, אלא אמירה שיש בה הארה וכאב. המנגינה לא תירשם בספר שירי הקלאסיקה המקומיים, אבל לא בה העניין. הקצב יקח לריקוד האקסטזי, שצריך לשחרר ממקובעות, מחשיבה סטריאוטיפית מרובעת, מצרות אופקים חברתית, ממוגבלות אנושית. אנחנו עניים בשירי מחאה אותנטיים, שיוצאים מקרבנו. בשנה של מחאה חברתית – צריך לתלות רמקולים בשדרה ולהשמיע את השיר הזה.

עיבוד: תמיר מוסקט, תום דרום, איתמר ציגלר, תומר יוסף.

היום אני תופרת את עורי עליך / האדם הלא שחור/ היום אני צועקת בקולי אליך האדם הלא נאור / מי בחושך? מי באור? / מי פיכח? מי שיכור? / ומי פה מחליט איזה שער לפתוח או לסגור?
היום אתה שתלתָ זרע זר נגוע /הגדל בגינתי /היום אתה בעצמך כל כך שקוע /ולא רואה אותי /מי לא שווה? מי איכותי? /מי אמיתי? מי מלאכותי? /ומי פה יחליט איפה אוכל לבנות את בייתי?

והילדים ישחקו ביחד /במגרש המשחקים שבשכונה /והילדים יחיו בלי פחד /ולא יידעו נידוי ואפלייה /לא יידעו זרות והבדלה /כי על עורינו צבע אבל תחתיו בשר ודם
מחר אנחנו עוד נראה אחד את השני /ויעבור הזעם /מחר יהיה אולי.יותר צודק והגיוני /ויחזור הטעם /מי עשיר? מי עני? /מי אתה? מי אני? /מחר נפגש ונלמד את שבינך לבייני

איילה אינגדשט – בשר ודם

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אדון, תישאר בביקורת סינגלים ותפסיק לדחוף את השנאה המיזנטרופית שלך למדינה ולעם היהודי אל ביקורת הסינגלים. אל תגיד אנחנו גזענים תתחיל בעצמך במראה תגיד אני גזען שונא חרדים שונא דתיים שונא שונא שונא רק מתחפר בקליקה הקטנה שלי ומפיץ שנאה. קודם כל מסתכלים במראה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות